אליהו רבא על משנה אהלות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק יב · משנה ג
נסר שהוא נתון ע"פ תנור. הכא בתנור ישן המוקף צ"פ עסקינן כגוונא דסרידה כדאמרן דסרידה נמי בישן דבחדש הכל טהור. הלכך הא דגרסי בסרידה מוקף צמיד פתיל ולא גרסי בישן והכא גרסי בישן ולא גרסי ביה מוקף צ"פ ליתא אלא לעיל בסרידה גרסי' ע"פ תנור ישן מוקף צ"פ והכא לא גרסינן ישן אלא נסר שהוא נתון ע"פ התנור ותו לא וקאי אדרישא דמיירי בישן ובמוקף צ"פ. וטעי בה ספרי ואשמיטיה לישן דרישא דסרידה ושדיוה אדהכא והואיל והכא נמי במוקף צ"פ כגוונא דרישא הלכך אם אינו יוצא מן הצדדים טומאה בצד זה כלים שבצד השני טהורין דצמיד פתיל מפסיק בין הטומאה לכלים ור"י מטמא דסבר אין התנור מפסיק:
הבטח אינו מביא את הטומאה. בטח הוא כעין חגורה בולטת שעושין סביב התנור ואם אין בו פ"ט אינו מביא את הטומאה אע"ג דזיז מביא את הטומאה בכל שהוא כדתנן ריש פרק י"ד הבטח אינו מביא:
היה בו זיז למעלה מן הבטח רא"א אינו מביא את הטומאה עד שיהא בו פ"ט. כזיז ע"ג זיז דתניא בתוספתא ב' זיזים זה ע"ג זה והפתח תחתיהן התחתון כ"ש והעליון אפי' בתוך ג' נדבכות שהן יב"ט שיעורו בפ"ט:
רבי יהושע אומר רואין את הבטח כו'. דלא דמי לזיז ע"ג זיז דהתם הואיל והתחתון מביא את הטומאה בכ"ש לא אמרינן ביה רואין כאילו אינו להכי העליון אינו מביא עד פ"ט אבל בטח דאינו מביא את הטומאה לא חשבינן לזיז שעליו כזיז ע"ג זיז דלא להביא נמי העליון את הטומאה אלא רואין את הבטח כאילו אינו והעליון מביא את הטומא' בכל שהוא: