אליהו רבא על משנה אהלות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק יא · משנה ח
החדות שבבית. תניא בתוספתא בד"א בשל מתכת אבל בשל עץ חוצץ ר"א בר' יוסי אומר בד"א בשל עץ אבל בשל מתכת נטמא ואין כלי טמא חוצץ. (שכחתי מה אמר לי רבי בזה ולעד"נ דקמיפלגי בפלוגתא דר"א ורבנן דריש פ"ו דת"ק דהכא כר"א דהתם דאמר כלי טהור סומך את הנדבך טהור ואם כלי טמא סומך טמא כדפרשינן התם וה"נ קאמר בד"א בשל מתכת דפרח היוצא נטמא מהבית הלכך אם תנטל וכפישה עומדת לאו סומך הוא לכפישה וקמטהרי ב"ה אף המנורה דכפישה מצלת עם דפנות הדות וב"ש סברי הדות טהור ומנורה טמאה מפני הפרח ומודים שאם תנטל המנורה וכפישה נופלת הכל טמא דהוי סומך את האהל ודבר טמא הסומך אינו מציל הלכך אף הדות טמא אבל בשל עץ דפרח היוצא פשוטי כלי עץ הוא ולא נטמא מהבית להכי אפי' אם תנטל המנורה וכפישה נופלת הכל טהור דכלי טהור הסומך חוצץ על הדות ועל המנורה. ור"א בר' יוסי כת"ק דהתם דאמר כלים אין נעשין אהלים לטהר אפי' טהורים הסומכין את הנדבך אינו חוצץ וקאמר בד"א בשל עץ ומ"מ אם תנטל המנורה וכפישה נופלת טמא דכלי הסומך את האהל אינו מציל ואפי' כלי טהור וברישא דכפישה עומדת דכ"ע הדות טהור ולב"ה אף המנורה טהורה דלאו סומך הוא ומצלת עם דפנות הדות אבל בשל מתכת דנטמא הפרח מהבית אפי' אם תנטל וכפישה עומדת אף הדות טמא. דקסבר ר"א בר' יוסי בכלי שנטמא אפילו מעמידו קצת שאם תנטל תעמוד בלא העמדתו נמי אינו חוצץ. כדתניא בתוספתא פ"ח אהל שהיה נטוי ע"ג ד' שפודין של מתכות ר' יעקב אומר אינו מציל מפני שדבר טמא מעמידו ור' יוסי אומר מציל):
ומנורה טהורה. והא דלא נטמא הדות מפני המנורה דכלים שנטמאו במת אין להם דין מת עצמו לטמא באהל. אלא למגע הוו כמת עצמו לטמא שלשה וארבעה כדתנן בפ"ק וכדאמר הרמב"ם: