אליהו רבא על משנה אהלות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק יא · משנה א
ובה"א כל שהוא רי"א משום ב"ה פ"ט. תניא בתוספתא רפי"ב וכמה יהא הסדק הזה בה"א כל שהוא מלא חוט המשקולת ורי"א משום ב"ה פ"ט אמר רבי תמה אני אם אמר רבי יוסי בפ"ט לא אמר אלא בכזית מן המת בלבד טומאה מבפנים וכלים מבחוץ אע"פ שאין בסדק אלא כל שהוא מלא חוט המשקולת ה"ז מפסיק. פי' רבי תמה אם אמר ר' יוסי פ"ט לא אמר אלא בכזית מן המת בלבד ולענין הצלה על הפתחים דאמרינן כזית פתחו בטפח אבל הכא בבית שנסדק טומאה מבפנים וכלים מבחוץ אע"פ שאין בסדק אלא כ"ש מלא חוט המשקולת ד"ה מפסיק. תניא בתוספתא פ"ח בתים הפתוחים לאכסדרה והמת באחד מהן אם היה דרכו של מת לצאת בחצר. בית שער והבתים טהורין ואם לאו בית שער טמא והבתים טהורין. ופירוש הבתים פתוחין לאכסדרה והאכסדרה הולכת לפני כל הבתים ובית שער בסוף האכסדרה והאכסדרה היא מכוסה בתקרה ונשענת ע"ג עמודים כדרך שעושין לפני הבתים ופתוחה לחצר והמת בא' מן הבתים אם היה דרכו של מת לצאת בחצר תחלה מן הבית לחצר ומן החצר לבית שער בית שער והבתים טהורין. ולא מטמינן לבית שער משום סוף הטומאה לצאת כי היכי דמטמינן במת בבית ולו פתחים הרבה. משום דלא מטמינן אלא באין אויר מפסיק בין אהל שהמת בתוכו לפתח וכולו סתום למעלה הוא דמטמינן משום סוף הטומאה לצאת דרך הפתח אבל היכא שדרך המת לצאת תחלה בחצר מקום שאין אהל שם לא מטמינן תו לבית שער מקמי דאתא המת לגויה משום סוף הטומאה לצאת ואם לאו שדרכו של מת לצאת מהאכסדרה לבית שער להדיא וליכא אויר מפסיק בין המת לבית שער וכולו סתום למעלה ויצא המת לבית שער דרך אהל בלי אויר מפסיק בית שער טמא כו'. ומהא דתוספתא ש"מ דלא מטמינן לפתח משום סוף הטומאה לצאת דרך שם אלא היכא דתצא הטומאה דרך שם כולו דרך אהל סתום וליכא שום אויר מפסיק אבל היכא דתצא מאהל שלה דרך אויר תחלה שאין שם אהל ואח"כ תצא דרך הפתח טהור. ולאפוקי מהני דמחמירין דמייתי הרמ"א בש"ע י"ד סי' שע"א סעיף ד' שלא ילכו הכהנים דרך שערי העיר שסוף המת לצאת דרך שם אלא כהני דמתירין דהא הכא נמי יצא המת דרך שוקי העיר תחלה שאין שם אהל והוא מפסיק בין המת לשערים וטהורין השערים: