אליהו רבא על משנה אהלות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק טו · משנה ח
חצר הקבר. תניא בתוספתא ואיזו היא חצר הקבר זו היא הגת שהמערות פתוחה לתוכה אם יש בה כשיעור הנכנס לתוכה טהור ואם לאו הנכנס לתוכה טמא בד"א בזמן שאינה פתוחה לאויר אבל בזמן שפתוחה לאויר אפילו אינו מרוחק מן השקוף אפי' כל שהוא טהור ובלבד שלא יגע בשקוף:
קורה שעשאה גולל לקבר. אם עשה כולה גולל לקבר דמבטל לה לכולה קורה למיהוי גולל לקבר בין עומדת בין מוטה על צדה אין טמא אלא כנגד הפתח אבל כנגד הפתח טמא אפילו עומדת והיא גבוהה מאה אמה הואיל ובטיל לה לכולה למיהוי גולל כל גבהו שכנגד הפתח טמא:
עשה ראשה גולל לקבר. אם עומדת והוא לא ביטל להיות גולל לקבר אלא ראשה והשאר חושב לקוץ לצרכו אין טמא בגבהו אלא עד ד' טפחים ובזמן שהוא עתיד לגוד ואפילו עתיד לגוד בפחות מד"ט כל כמה דלא גדד טמא עד ד"ט ומד' טפחים ולמעלה טהור הואיל ועתיד לגוד:
רי"א כולה חבור. כל כמה דלא גדד. ותניא בתוספתא גל של צרורות שעשאו גולל לקבר הנוגע בו עד ד"ט טמא ד"ר יהודה וחכ"א אין טמא אלא הסדר הפנימי צרכו של קבר א"ר נראין דברי רבי יהודה בזמן שאינו עתיד לגוד ודברי חכמים בזמן שהוא עתיד לגוד: