אליהו רבא על משנה אהלות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ט · משנה א
כוורת שהיא בתוך הפתח. כוורת עשוי כמין חבית של עץ עגולה ויש לה שני שולים מצד הא' עשוי לנעול ולפתוח לרדות מתוכו הדבש וליתן מזונות להדבורים ומצד השני שוליה סתומה ועשויה נקבים נקבים לעוף בתוכה הדבורים ולעוף מתוכה לחוץ והיינו מחולחלת דתנן בסיפא בד"א שהיא מחולחלת שעשוי שוליה השניה נקבים נקבים. ובאינה מחזקת מ' סאה דהויא כלי דאי מחזקת מ' סאה התנן בפרקין דהויא אהל וחוצץ אלא באינה מחזקת מ' סאה ומ"מ כלי טהורה היא ואינה מקבלת טומאה משום דמחולחלת בנקבים הרבה ראיה לזה ממשנה ג' פ"ב דכלים אבוב של קלאים כתבו שם המפרשים דפשוט הוא בלא בית קבול קשה דהיינו מחתה פרוצה אלא ודאי דיש לו דפנות וטעמא דכלי טהורה היא מפני שמנוקב בנקבים הרבה מ"מ לא בטיל מתורת כלי הואיל וחזי למילתיה:
שהיא בתוך הפתח ופיה לחוץ. ששוליה מצד אחד פתוחה ופיה פתוחה לחוץ. ומצד השני שסתומה ומחולחלת בנקבים כדאמרן הוא לפנים לבית:
כזית מן המת נתון תחתיה או ע"ג מבחוץ. הואיל וכלי היא דהא אינה מחזקת מ' סאה ולמילת' חזיא אע"ג דמיחלחלא בנקביה והיא טהורה משום דמיחלחלא כדאמרן וכל כלי טהור אדנפשיה מציל וחייצא אטומאה לא חייץ מידי דהוי אכלי חרס דמציל ולא חייץ דכל אדם וכלים נעשין אהלים לטמא ולא לטהר. וכדתניא בתוספתא דמכילתין פ' ט"ו חביות שהן מוטות על צדיהן באויר הוגנה של זו בצד הוגנה של זו והוגנה של זו בצד דופנה של זו גבוהות מן הארץ טפח והוגניהן פ"ט טומאה תחתיהן תחתיהן ועל גביהן טמא על גביהן ע"ג ותחתיהן טמא ותוכן טהור גבוהות מן הארץ טפח ואין בהוגניהן פ"ט וטומאה תחת אחת מהן תחתיה וע"ג טמא על גבה ע"ג ותחתיה טמא ותוכה טהור בד"א בטהורות אבל אם היו טמאות אע"פ שאין גבוהות מן הארץ טפח וטומאה תחת אחת מהן כולן טמאות. והיינו משום דבטהורות אדנפשיה מציל הלכך תוכן מ"מ טהור וחייצא אטומאה לא חייצא הלכך תחתיהן וע"ג טמא ולהבאת טומאה כלים נעשין אהלים הלכך אם יש בהוגניהן פ"ט ונוגעות זו בזו בפ"ט טומאה תחת א' מהן מביא טומאה אכל תחתיהן וכל ע"ג נמי טמא דלא חייצא אטומאה וכל הטומאה שתחתיהן עולה אכל ע"ג דאין חוצץ ביניהן. ואם אין בהוגניהן פ"ט אינו מביא מזו לזו אלא כל תחתיה שהטומאה שם טמא וכן כל על גבה. וכן בטומאה על גבה אינו חוצץ לתחתיה ואם אינן גבוהות טפח מן הארץ וליכא אהל להביא הטומאה לכל תחתיה כל שכנגד הטומאה תחתיה וע"ג טמא ותוכן מ"מ טהור. ובטמאות אע"ג דלא גביהי טפח וטומאה תחת אחת מהן כולן טמאות משום דצדי החביות התחתונות לא סתמי לאהל הואיל ומקבלי טומאה וכמאן דליתנהו דמי וצדיהן העליונה מביא טומאה אכל תחתיהן. והכי נמי האי כוורת דכלי טהורה היא אדנפשה מצלת ומיחץ לא חייצא הלכך אם טומאה תחתיה או ע"ג מבחוץ כל שהוא כנגד הזית תחתיה וגבה טמא. דכלי אינו חוצץ בפני הטומאה וכמאן דליתא דמי והטומאה עולה כנגדה ומטמאה למעלה עד לרקיע וכן בע"ג הטומאה יורדת כנגדה ומטמא תחתיה. וכל שאינו כנגד הזית טהור דהא אינו גבוהה טפח מהארץ להביא הטומאה לכל תחתיה וע"ג ואינו טמא אלא כנגד הטומאה וכן תוכה וכן הבית טהור. דתוכה טהור משום דמצלא אדנפשה כיון דכלי טהורה היא והבית טהור דטומאה מבחוץ ואינה גבוה טפח מארץ להביא הטומאה לבית. ואי קשיא תוכה נמי לטמא משום דטומאה שתחתיה בוקעת לתוכה. הא לא קשיא כדאמרינן גבי מגדל דכל כלי שיש לה שתי דפנות ודופן העליון גבוה מהארץ טפח דאהל הוא להבאת טומאה תו לא אמרינן בתוכה תורת בוקעת דכי תבקע תביא דופן העליון הטומאה לכל תוכו דכלי נעשה אהל לטמא ונטמא נמי כל ע"ג משום דאינו חוצץ ונפיק ליה מתורת בוקעת דהויא כנגד הטומאה לתורת אהל לטמא אף שלא כנגד הטומאה הלכך לא אמרינן ביה כלל בוקעת לתוכה אלא בכלי שאין לה רק דופן אחד ואינה גבוה מהארץ טפח הוא דאמרינן בוקעת לתוכה וכן גבי כלי שיש לה דין אהל וכדאמרינן גבי מגדל ולהכי תוכה אפי' כנגד הטומאה טהור וע"ג טמא דאינו חוצץ בפני הטומאה. ואם היתה מחולחלת בדפנותיה למעלה או למטה אע"ג דליכא בנקבים פ"ט נהי דלא עיילא טומאה לתוכו. כלים דתוכה דכנגד הנקב דכנגד הטומאה מיהא מיטמי דכל כנגד הנקב לא בעינן פ"ט. אלא הכא בדפנות שלימות ומיחלחלא בשוליה דמצדה דלפנים לבית:
בבית אין טמא אלא הבית. דאתחתיה אינו מביא דליכא פ"ט תחת הכוורת ואתוכה הא מציל אנפשה ודרך הנקבים לא עיילא טומאה לבית דהא ליכא בנקבים פ"ט:
בתוכה הכל טמא. הואיל וכלי נעשה אהל לטמא ולא לטהר הדופן התחתון ושוליה שמצד הבית אינו חוצץ בפני הטומאה וכמאן דליתיה דמי ודופן העליון נעשה אהל לטמא ומביא הטומאה לכל שתחתיה ולהבית וכן למה שעל גבו הואיל ואינו חוצץ: