אליהו רבא על משנה אהלות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ה · משנה ג
לא גרסינן חזרו ב"ה כו'. ובסיפא בתר הא דאשה ועריבה גרסינן חזרו ב"ה כו' וקאי הא דחזרו אכולה. ארישא דהיתה שלימה ואלגין ואאשה ואעריבה. כדתניא בתוספתא אהא דאשה ועריבה דא"ר יהושע בושנו מדבריכם ב"ש אשה ועריבה טמאין טומאת שבעה ובצק טהור לגין טמאין טומאת שבעה ומשקין טהורין אחר שעמד אמר לפניו תלמיד אחד מתלמידי ב"ש רבי אומר לפניך טעם שב"ש אומרים בו א"ל אמור א"ל כלים של ע"ה טמא או טהור א"ל טמא כלי טמא חוצץ או אינו חוצץ א"ל אינו חוצץ א"ל זהו טעמו של ב"ש א"ל והלא טיהרתם אוכלין ומשקין שבתוכו א"ל כשטהרנו אוכלין ומשקין שבתוכו לעצמו טהרנו אבל נטהר את הכלי שטהרתו לך ולו מיד הלך ר' יהושע ונשתטח על קברי ב"ש ואמר נעניתי לכם עצמות ב"ש אם סתומות שלכם כך מפורשות שלכם על אחת כמה וכמה אמרו כל ימיו הושחרו שיניו מפני תעניות. שמעי' מהא דכל שקלא וטריא דידהו גבי אשה ועריבה ולגין הוא דקשקלו וטרו ורבי יהושע דהוה מתלמידי ב"ה אמר בושנו מדבריכם וכי אסברה ניהליה תלמיד מתלמידי ב"ש הדר ביה והיינו הא דחזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש. וגבי אשה ועריבה חזרו ב"ה על הכל על הקדרה שלמה ועל לגין ועל אשה ועריבה הלכך בתר הא דאשה ועריבה גרסינן הא דחזרו ב"ה וקאי אכולהו דהתם הוא דחזרו אכולהו: