אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים· רבי אליהו שפירא
סימן תקצה
[א] ילך למקום שבקיאין וכו'. ואם אפשר בשופר על ידי כותים חוץ לתחום, עיין סוף סימן תקפ"ו. כתב מהרי"ל הא דאמרינן בגמרא [ראש השנה] דף ט"ז כל שנה שאין תוקעין בתחילה מריעין לה בסופה, דוקא שהם מזידין, אבל אם מחמת אונס לא יאונה להם כל און, עד כאן. וצריך עיון הא באבודרהם דף צ"ט זה לשונו, לא מיירי מראש השנה שחל בשבת דחז"ל לא היו גוזרין ומתקנין דבר שיש בו סכנה, אלא רצה לומר אם אירע להם אונס כגון שלא היה להם שופר או תוקע וכו', עד כאן, וכן כתב בעל הלכות גדולות דף ל"ח ותוס' דף ט"ז ור"ן ואגודה שם. שוב ראיתי בט"ז סימן תקפ"ה שפירש לבעל הלכות גדולות שהקב"ה מסבב הסיבה ומראה להם שירע להם בסוף השנה כדי שיחזרו בתשובה ויצטערו על זה, ועל ידי זה יתכפרו להם וינצלו, עד כאן, ובאבודרהם שהבאתי דוחק לפרש כן: