אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים· רבי אליהו שפירא
סימן לז
[א] בכלל פושעי וכו'. כתב הב"ח אף שאין מניח תפילין מפני שאין לו גוף נקי ואינו מחמת אונס חולי אלא פושע בגופו מרוב אכילה ושתיה הוי פושעי ישראל בגופו. וכשאינו מניח מפני שאין רוצה להתבטל ממלאכתו הוה ליה בכלל פושעי ישראל בגופן, ואינו בגופן ממש, אלא יש עליו מקצת עונש גיהנום תוך שנים עשר חודש, עד כאן, ועיין בנחלת צבי:
[ב] נהגו שלא להניחם וכו'. משמע מי שיודע שיש לו גוף נקי. ומנחם עזריה כתב בתשובות שתיקן להניחם שנית במנחה, כן כתב מגן אברהם:
[ג] וכן נהגו וכו'. אבל הב"ח האריך מאוד לתמוה, ומסיק דכל שלומד ש"ס ואפילו אינו אלא בן שתים עשר שנים היודע לשמור תפילין ושלא יפיח בהם אביו חייב לקנות לו תפילין וכך נהגו, עד כאן, וכן כתב כנסת הגדולה בשם מהר"ש. ומגן אברהם כתב עכשיו נהגו להניח שנים או שלושה חודשים לפני הזמן, עד כאן: