אלה המצות· רבי משה חגיז
מטות
יש בה ב' מצות עשה א' ולאו א':
תו
(עשה קסט) לדון בדין הפרת נדרים כמו שבא מפורש בדברי קבלת התורה, שנאמר איש כי ידור נדר לה' וגו':
תז
(ל"ת רלח) שלא לעבור ולשנות מה שנדר ונתחייב בו האדם מכח דיבורו אע"פ שהוא בלא שבועה, שנאמר לא יחל דברו:
ואלו הן הנדרים כמו שיאמר אדם כשיהיה כך פירות העולם אסורין עלי או כשאעשה כך פירות מדינה זו אסורין עלי וכדומה חייב לקיים נדרו ולא יעשה הוא דבריו חולין אבל אחרים מוחלין לו:
ועיין לקמן במצות תקע"ה מחשבון הכללי במה שנצטוינו בו לקיים כל מה שיצא מפינו מנדר או נדבה או אחד משאר נדרים שנאמר מוצא שפתיך תשמור ובמצות אלו נחלקו הראשונים. הרמב"ן ז"ל מנה מצוה לקיים נדרי ביטוי מצוה א'. ולקיים נדר או נדבה קרבן וכיוצא בה מצוה א'. והרמב"ם ז"ל כלל שתיהן מצוה אח'. הרמב"ן לא מנה לדון בדין הפרת נדרים וטען לפי שאינה מצוה הכרחית מוטלת עלינו. אלא שאם באה לחלל דבריה. יהיה עפ"י האב או הבעל. והרמב"ם ז"ל מונה אותם בפני עצמה. וראיותיהם ה"ה כתובות על ספר הישר במגלת אסתר דצ"ד ע"ב מערכה מול מערכה. ערוכה בכל ושמורה: