אלדד הדני· רבי אלדד הדני
שלשה שבטים שנסעו מארץ ישראל
ועוד נסעו שלשה שבטים מישראל, נפתלי גד ואשר, נסעו גם הם מארץ ישראל, והיו נוסעים וחונים עד שבאו אל גבולם של שבט דן, והרגו מבני כוש עד אין מספר, ולקחו מהם ארצם מהלך מאתים יום על מאתים יום, והיו עושין מלחמה עד היום הזה.
והלכו ארבעה שבטים הנזכרים, ובטחו בקונם, ועזרם השם במלחמותם, ופרו ורבו ממלכות עדינה, והיתה ידם בעורף אויביהם.
ועוד עזרם ויקיצם עם אהלה ואהליבה אחיותיהם, והם חונים בחומה הנקרא דהב דכי, והם נלחמים עם שבע מלכיות ושמם ארדא ותיסקט וסרמ' וקאקא והוהם וחומרים ולודים, והם מעבר לנהרי כוש, לקיים נביאות נביא צפניה, 'מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובילון מנחתי'.
ואלה השבטים יש להם זהב לרוב, וצאן ובקר וגמלים וסוסים, וחמורים הרבה מאוד, והם זורעים וקוצרים ויושבים באהלים, ונוסעים וחונים מגבול לגבול מאתים יום על מאתים יום, ובמקום שהם חונים אין לך מקום שתכנס שם רגל בני אדם כי אם שדות וכרמים ופרדסים וגנות.
ושם המלך ביקר תפארת גדולה ומלכות, עוזיאל בן מיכאל משבט אשר, ודן בארבע מיתות ב"ד סקילה שריפה הרג וחנק, וכי יצעק הצועק בקול שופר יצא השר צבא. וכי ימעטו החיילות יהיה מאה ועשרים דגלים. וכל דגל, אלף איש. וזה מקצת שבט אחד. ויוצא וילחם מלחמתו ויחזור.
וכשיביא השלל מארץ כוש, מחלקים אותו ליוצאי הצבא ארבעה שבטים אלו. כל שבט ושבט יש לו מהלך שלשה חדשים, ושלל כל שבט לשבטו בלבד. ובניהם כחול אשר על שפת הים, והם גבורי חיל. ובעת יאמרו לא טוב היום לנוס ולא ינוס ישראל. ויחזק לבו בקרנו ה' אל עליון קונה שמים וארץ גבור מלחמה, וישפכו דמי אויב במלחמה, וכמה פעמים עשו בני כוש בכי על נפשם ויקוננו, ובתולת ישראל תפרח ותשמח.