אלדד הדני· רבי אלדד הדני
גלגוליו של אלדד הדני
והנה בא אצלי צדיק זה מן הארבעה שבטים הללו והוא משבט דן, והקב"ה גלה אותו אל בניו המפוזרים בכל פיאות, לבשר אותם בנחמות טובות.
וכך היתה יציאתו מעבר לנהר כוש, נכנס בים הוא ואחד משבט אשר לסחור עם אנשי הספינה ולקנות מהם בגדים, והיה להם רוח סערה עד שקיעות החמה, והלכו כל הלילה ברוח סערה, עד שנתייאשו מן החיים. וכאור הבוקר השליך אותם הרוח אל אומה אחת, ושמה רומרום, והם מבני כוש, והם אוכלין בני אדם, ומיד שראו אותם לקחום אותו האשורי שמן ובריא מעונג ומפונק, ומיד היו אוכלין אותו כשהוא חי, והיה צועק ואומר אוי לי אמי כי ילדתני, שהכושים אוכלין את בשרי. ונטלו זה האחר ונתנו אותו בקולר עד שיהיה בריא ושמן והיו נותנים לו לאכול, ולא היה אוכל. והיה עמהם זמן רב, עד שעשה הקב"ה עמו נס, ובאו עליהם חיילות גדולות, והרגו אותם ושבו ובזזו אותם. ובכלל השביה, נשבה שם גם הצדיק אלדד הדני. ואותה האומה שנשבה ביניהם, היתה עובדת את האש, ועבודתם היא קרובה לעבודת המלך.
ופעם אחת בזמן מן הזמנים ביום מיוחד להם, מתקבצים אל בקעה גדולה, ושם אילן גדול נטוע מימי קדם, ועליו עולה בתולה יפה ערומה ומכה כף אל כף ובירכתים, לקולה ירגזו כלם, ונופלים על פניהם ארצה, וקמים לאלתר, ורצים ונכנסים לבמה גדולה אשר בבקעה ההיא, ויבאו האנשים על הנשים, וסוגרים הדלתות ומכבים את הנרות, וכל איש חוטף לו אשה אחת ולא יחושו אם יבא הבן על האם או האח על אחות או האב על הבת, והראשונה אשד תלד בשנה ההוא זכר או נקבה שורפים את הנולד, ומאותו עפר מזים עליהם, ועושים מעשים אשר לא נעשו ולא שמעתי מעולם.