אילת השחר (מלבי"ם)· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
כלל שיז
עצם הטומאה שאינו מקבל טהרה יזכיר תמיד בשמו ולא יסמיך לו תואר או שם 'טומאה' [כמו "מי הנדה, שכבת זרע, ותהי נדתה עליו, כי יגע באדם"]. וכשנסמך לו שם טומאה [כמו "בטומאת אדם"] – הוא הנטמא ממת, או יש בו איזה מיעוט (ויקרא ס' שד, צו ס' קלג)