אילת השחר (מלבי"ם)· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
כלל צב
וזה דווקא במקום שיש לפרש שהשם שבו יעשה הפעל בא לדוגמא. אבל במקום שהשם רצוף במושג הפעל כמו "ושרף באש", [ולא ידעינן אם שם "באש" בא במובן המדויק ודווקא אש או אם בא במובן הרחב וכולל אף פתילה של אבר וכדומה מתולדות האש] – יהיה בהפך. כשאמר "ושרף באש" שבא שם 'באש' לבאר פעל 'ושרף' (כי השם השני מבאר תמיד את הראשון) – באש דווקא (כי כלל אצלינו שהשם הבא לבאר את הפעל בא בדיוק תמיד). אבל כשאמר "באש תשרף" – שבא הפעל 'תשרף' לבאר את השם 'באש' – אז בא לכלול כל מיני שרפות שבא על ידי האש. כן אומר בפסחים דף עה. (ויקרא ס' רלח)