אילת השחר (מלבי"ם)· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
כלל טו
והפעלים המיוחדים לאבר מיוחד – כמו ולקח ונתן אל היד, דרך רמס הלך אל הרגל, פנה אל הפנים – בכל אלה צריך שיעשה באבר ההוא. וזה מבואר בפעלים מיוחדים [כמו חפן קמץ כרע] שהפעל נגזר משם האבר שבו יפעול.
אבל בפעלים שמורים על העשות איזה דבר [כמו זרק שפך חלץ כסה] אין הכרע במה יעשה הפעול ונלמד תמיד מן הענין והפעל הסמוך לו. (אחרי ס' קטז)