פתיחתא · אות לב
לב רַבִּי חֲנִינָא פָּתַח הָכֵי (ירמיה ח, יח): מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן עָלַי לִבִּי דַוָּי, מַהוּ מַבְלִיגִיתִי, מִבְּלִי הוֹגִין בַּתּוֹרָה לְקַיֵּם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, עָשִׂיתִי בֵּיתִי גִתִּי וְאַף עַל פִּי כֵן עָלַי לִבִּי דַוָּי, עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ וגו'. וּכְתִיב (ירמיה ח, יט): הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דִּבּוּר זֶה מְשַׁמֵּשׁ שְׁלשָׁה לְשׁוֹנוֹת: זְעָקָה, שַׁוְעָה, נְאָקָה. זְעָקָה, דִּכְתִיב (שמות ב, כג): וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם, שַׁוְעָה, דִּכְתִיב: קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי. נְאָקָה, דִּכְתִיב (שמות כב, כד): וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם. רַבִּי הוּנָא דְּצִפּוֹרִין אוֹמֵר לְשׁוֹן פִּרְפּוּר הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ל, כד): וְנָאַק נַאֲקוֹת חָלָל. וּכְתִיב (איוב כד, יב): וְנֶפֶשׁ חֲלָלִים תְּשַׁוֵּעַ. (ירמיה ח, יט): הַה' אֵין בְּצִיּוֹן אִם מַלְכָּהּ אֵין בָּה, אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיוּ גוֹלִים, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ גָלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד.