פתיחתא · אות כז
כז רַבִּי פִּנְחָס פָּתַח (ויקרא כו, יח): וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וגו', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא פֻּרְעָנֻיּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁמֵּעִיד בָּהֶן תְּחִלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאִם עַד אֵלֶּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר שֶׁלֹא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים כָּלוּ מַכּוֹת עוֹד אֵין לוֹ אֲחֵרוֹת לְהָבִיא עָלֵינוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאִם עַד אֵלֶּה, אִם עוֹד אֵלֶּה יֵשׁ לוֹ אֲחֵרוֹת מֵאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה לְהָבִיא. (ויקרא כו, יח): וְיָסַפְתִּי לְיַסְרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם, אַתֶּם עֲבַרְתֶּם לְפָנַי שֶׁבַע עֲבֵרוֹת, בּוֹאוּ וְקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם שֶׁבַע פֻּרְעָנֻיּוֹת. אַתֶּם עֲבַרְתֶּם לְפָנַי שֶׁבַע עֲבֵרוֹת, הֲרֵי יִרְמְיָה בָּא מְקוֹנֵן עֲלֵיכֶם קִינוֹת שֶׁהוּא שֶׁבַע אַלְפָא בֵּיתִין אֵיכָה.