פתיחתא · אות כ
כ רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי פָּתַח (תהלים קב, ח): שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָג, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁקַדְתִּי לְהַכְנִיס בָּנַי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִיָּד, וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג, מָה הַצִּפּוֹר מִתְבּוֹדֵד מִגַּג לְגַג, וּמִגָּדֵר לְגָדֵר, וּמֵאִילָן לְאִילָן, וּמִשֹּׂוֹכָה לְשׂוֹכָה, כָּךְ כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הָיוּ נוֹסְעִים בְּמַחְלֹקֶת וְחוֹנִים בְּמַחְלֹקֶת, וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ, וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ לְהַר סִינַי נַעֲשׂוּ כֻּלָּם הוֹמוֹנְיָא. וַיַּחֲנוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (שמות יט, ב): וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁאֶתֵּן תּוֹרָה לְבָנַי. דָּבָר אַחֵר, שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה [כצפור], אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שָׁקַדְתִּי אֲנִי לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתִי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְעוֹלָם, וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר, מָה הַצִּפּוֹר הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה נוֹטֵל גּוֹזָלֶיהָ הִיא יוֹשֶׁבֶת בָּדָד, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂרַפְתִּי אֶת בֵּיתִי, וְהֶחֱרַבְתִּי אֶת עִירִי, וְהִגְלֵיתִי אֶת בָּנַי לְבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְיָשַׁבְתִּי לִי לְבַדִּי, אֵיכָה.