פתיחתא · אות ו
ו רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא פָּתַח (הושע ה, ט): אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה תִהְיֶה, אֵימָתַי בְּיוֹם תּוֹכֵחָה, יוֹם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם בַּדִּין. אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לֹא גָלוּ יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, וְהָיוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אוֹמְרִים מִפְּנֵי מָה הִגְלָה אוֹתָנוּ וְהֵם לֹא הִגְלָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם בְּנֵי פָּלָטִין שֶׁלּוֹ, דִּלְמָא מַשֹּׂוֹא פָנִים יֵשׁ כָּאן, חַס וְשָׁלוֹם, אֵין כָּאן מַשֹּׂוֹא פָנִים, אֶלָּא עֲדַיִן לֹא חָטְאוּ, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ הִגְלָה אוֹתָם. אָמְרוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הָא אֱלֹהֵינוּ הָא אֱלֹהֵינוּ, הָא תַּקִּיף הָא תַּקִּיף, הָא קְשׁוֹט הָא קְשׁוֹט, דַּאֲפִלּוּ לִבְנֵי בֵיתֵיהּ לָא נְסֵיב אַפִּין. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה.