פרק ה · אות ה
ה עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ, אַדְרִיָּאנוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת פַּקֵּיד וַאֲמַר אִי דַּאֲתֵינַן מַשְׁכַּחְנַן שַׂעֲרָא בִּיהוּדָאֵי אֲרִימוּן רֵאשֵׁיהּ מִינֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ. דָּבָר אַחֵר, עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ, עַל שֶׁבָּגַדְנוּ בְּצַוָּארֵנוּ בְּיוֹם צָרָה. יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַּח לָנוּ, נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁחִיק עֲצָמוֹת צִוָּה לִנְבוּזַרְאֲדָן וַאֲמַר לֵיהּ אֱלָהֲהוֹן דְּאִינוּן מְקַבֵּל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה הוּא וְיָדוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, כֵּיוָן דְּאַתְּ כָּבֵישׁ לְהוֹן לָא תִשְׁבְּקִינַן דִּיצַלּוּן דְּלָא יַעְבְּדוּן תְּיוּבְתָּא, וֵאלָהֲהוֹן יְרַחֵם עֲלֵיהוֹן, וְהַהוּא גַבְרָא נָחֵית בִּשְׁחוֹר אַפִּין, אֶלָּא לָא תְהֵי מַפְלֵּי עֲלֵיהוֹן. כֵּיוָן דִּכְבַשׁ יַתְהוֹן כַּד הֲוָה קָאֵים חַד מִנְהוֹן הֲוָה נָסֵיב לֵיהּ וּמְפַסַּל לֵיהּ אֵיבָרִים אֵיבָרִים, טְרֵיף לֵיהּ קוֹמֵיהוֹן וְאִינוּן מְהַלְּכִין בְּעַל כָּרְחֵיהוֹן שֶׁלֹא בְּטוֹבַתְהוֹן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נְבוּזַרְאֲדָן הוּא אַרְיוֹךְ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אַרְיוֹךְ שֶׁהָיָה נוֹהֵם עַל הַשִּׁבְיָה כְּאַרְיֵה, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִפְרָת, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִפְרָת אֲמַר לְהוֹן לְחַיָּלוּתָא שַׁבְקִינוּן דְּנִיחוּן, דִּי מִן כַּדּוּן לֵית אֱלָהֲהוֹן חוֹזֵר עֲלֵיהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קלז, א): עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, עַד לְשָׁם לֹא יָשַׁבְנוּ.