פרק ג · אות טו
טו סַכּוֹתָה בָאַף וַתִּרְדְּפֵנוּ הָרַגְתָּ לֹא חָמָלְתָּ, סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ, רַבִּי חֶלְבּוֹ שָׁאַל אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל אַגָּדָה מַהוּ דֵּין דִּכְתִיב סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה, אָמַר לוֹ נִמְשְׁלָה תְּפִלָּה כְּמִקְוָה וְנִמְשְׁלָה תְּשׁוּבָה כַּיָּם. מַה מִּקְוָה זוֹ פְּעָמִים פְּתוּחָה פְּעָמִים נְעוּלָה, כָּךְ שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה פְּעָמִים נְעוּלִים פְּעָמִים פְּתוּחִין, אֲבָל הַיָּם הַזֶּה לְעוֹלָם פָּתוּחַ, כָּךְ שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה לְעוֹלָם פְּתוּחִין. אָמַר רַב עָנָן אַף שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה אֵינָן נִנְעָלִים לְעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ד, ז): כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו, וְאֵין קְרִיאָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, כד): וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא עִתִּים הֵן לַתְּפִלָּה, שֶׁכָּךְ אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ תִּהְיֶה תְּפִלָּתִי עַל שְׁעַת רָצוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סט, יד): וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה עוֹמֵד וְנִדּוֹן לִפְנֵי טוּרְנוּסְרוֹפּוּס, וְהָיָה שָׁם יְהוֹשֻׁעַ הַגַּרְסִי עוֹמֵד בִּתְפִלָּה עִמּוֹ, יָרַד עָנָן וְהִקִּיפָן, אָמַר דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁלֹא יָרַד עָנָן וְהִקִּיף אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹא תִּשָּׁמַע תְּפִלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה. סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּים, מַאסְיָיא פְּסִילַאיָיא.