פרק ג · אות ד
ד דֹּב אֹרֵב הוּא לִי, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר. אֲרִי בְּמִסְתָּרִים, זֶה נְבוּזַרְאֲדָן. דָּבָר אַחֵר, דֹּב אֹרֵב, זֶה אַסְפַּסְיָאנוּס. אֲרִי בְּמִסְתָּרִים, זֶה טְרָכִינוּס. דְּרָכַי סוֹרֵר וַיְפַשְּׁחֵנִי. תִּילְהֵי, כִּדְאַמְרִינַן אִילָן שֶׁנִּפְשַׁח קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בַּשְּׁבִיעִית. דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כְּמַטָּרָה לַחֵץ, תְּרֵין אָמוֹרָאִין, חַד אֲמַר כְּבוּרְמָא לְאַסְפְּרִיסָא, וְחַד אֲמַר כְּקוֹרַת חִצִּים שֶׁהַכֹּל מוֹרִים בָּהּ וְהִיא נִצֶּבֶת. רַבִּי יוּדָן אָמַר וְגִבְּרַנִי לַעֲמֹד בְּכֻלָּן, אַתְּ מוֹצֵא אַחַר מֵאָה חָסֵר שְׁתֵּי תּוֹכָחוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, מַה כְּתִיב (דברים כט, ט): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, וּמְתַרְגְּמִינַן אַתּוּן קַיָּימִין גִּבּוֹרִים לַעֲמֹד בְּכֻלָּן.