פרק א · אות ל
ל דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת, אָמַר רַב הוּנָא הַכֹּל מְבַקְּשִׁין תַּפְקִידָן, מַעֲשֶׂה בְּכַלְבָּא אַחַת כּוּפְרִית שֶׁעָלְתָה לְרֹאשׁ הַסֶּלַע וְשִׁמְשָׁה עִם זָכָר, רַבִּי אַמֵּי אָמַר אֲפִלּוּ אֲרָזִים מְבַקְּשִׁין תַּפְקִידָן, תֵּדַע לְךָ שֶׁלֹא הָיוּ אֲרָזִים בְּבָבֶל, וּכְשֶׁעָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר לְכָאן, תָּלַשׁ אֲרָזִים מִכָּאן וּשְׁתָלָן בְּבָבֶל, וּכְשֶׁמֵּת הָיוּ שְׂמֵחִים עַל מַפַּלְתּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה יד, ח): גַּם בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ לְךָ אַרְזֵי לְבָנוֹן. אָמַר רַבִּי אַבְדִּימֵי דְּמִן חֵיפָה אֲפִלּוּ דְּרָכִים מְבַקְּשִׁין תַּפְקִידָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד, מִבְּלִי בּוּרְגְּנִין מִבְּלִי בּוּלִיטִין, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד. כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמְמִין, שֶׁא הָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין בָּהֶן. כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים, שֶׁאֵין מִי יִתֵּן לָהֶם מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים יח, ג): וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. בְּתוּלֹתֶיהָ נוּגוֹת. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי סִימוֹן אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ נָאִים כִּבְתוּלוֹת וְנַעֲשׂוּ כַּדּוֹנַג. רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֵלּוּ הַבּוּלְיוּטִין שֶׁהֵן נָאִים כִּבְתוּלוֹת וְנַעֲשׂוּ כְּנוּגוֹת. דָּבָר אַחֵר, בְּתוּלֹתֶיהָ נוּגוֹת, שֶׁהָיָה זֶה בָּא וּבוֹעֵל, וְהָיָה זֶה בָּא וּבוֹעֵל, עַד שֶׁהָגוּ אֶת מַכָּתָהּ. וְהִיא מַר לָהּ, מַר לָהּ לְעֶרְוָתָהּ.