פרק א · אות יא
יא חַד מֵאַתֵּינַס אֲתָא לִירוּשָׁלַיִם, עָל לְבֵי סַפְרָא אַשְׁכַּח מֵינוּקַיָּא דְּיַתְבוּן תַּמָּן וְרַבֵּיהוֹן לָא הֲוָה תַּמָּן גַּבֵּיהוֹן. הֲוָה שָׁאֵל לוֹן וְהִינוּן מְגִיבִין. אָמְרִין לֵיהּ תָּא נַעֲבֵיד בֵּינֵינַן דְּכָל דְּשָׁאֵיל שְׁאֵלְתָּא וְנָצַח לְחַבְרֵיהּ דְּנַסְבִין לֵיהּ מָנוֹי, אֲמַר לוֹן אִין. אֲמַר אַתּוּן דִּבְנֵי אַתְרָא מַקְדְּמִין לֵיהּ, אָמְרִין לֵיהּ אֱמוֹר אַתְּ דְּאַתְּ גְּבַר סַב, אָמְרִין לֵיהּ הָדֵין מִילַּיָא מָה אִינוּן, תִּשְׁעָה נָפְקִין, וּתְמַנְיָא עָלְלִין, וּתְרֵין מָזְגִין, וְחַד שָׁתֵי, וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְשַׁמְּשִׁין. וְלָא יָכִיל מְגִיב לוֹן וְנָסְבִין מָנוֹי. אֲתָא לְגַבֵּי רַבִּי יוֹחָנָן רַבֵּיהוֹן, אֲמַר לֵיהּ אֲהָא רַבִּי כָּל הֲדָא בִּישְׁתָּא רַבְּתָא אִית גַּבֵּיכוֹן, דְּכַד אֲתָא בַּר נָשׁ אַכְסַנְיָא לְבֵינֵיכוֹן אַתּוּן נָסְבִין מָנוֹי. אֲמַר לֵיהּ דִּלְמָא מִילָא אָמְרוּן לָךְ וְלָא יָכֵלְתְּ מְגִיב לְהוֹן וּנְסִיבִין מָנָיךְ. אֲמַר לֵיהּ אִין. אֲמַר וּמָה אָמְרוּן לָךְ, אֲמַר לֵיהּ כֵּן וְכֵן אָמְרוּן לִי. אֲמַר לֵיהּ בְּנִי, תִּשְׁעָה נָפְקִין, אִילֵין יַרְחֵי דְּבִיטְנָתָא דְּיָלֵידְתָּא. וּתְמַנְיָא עָלְלִין, תְּמַנְיָא יוֹמִין דִּגְזִירְתָּא. וּתְרֵין מָזְגִין, אִילֵין תְּרֵין דַּדָּא דְּתַרְוֵיהוֹן מָזְגִין. וְחַד שָׁתֵי, הוּא מֵינוּקָא דְּאִתְיְלִיד. וְעֶשְׂרִין וְאַרְבָּעָה מְשַׁמְשִׁין, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה יַרְחֵי מֵינְקוּתָא. לְאַלְתָּר אֲתָא וּמְגִיב לוֹן וּנְסַב מָנוֹי, וּקְרוֹן עֲלֵיהּ (שופטים יד, יח): לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי.