פרק א · אות ט
ט חַד מֵאַתֵּינַס אֲתָא לִירוּשָׁלַיִם, אַשְׁכַּח חַד מֵינוּקָא יְהַב לֵיהּ פְּרִיטִין, אֲמַר לֵיהּ זִיל וְאַיְיתֵי בֵּעִין וְחוּבְצִין, מִן דַּאֲתָא אֲמַר לֵיהּ אַחֲמֵי לִי אִידָא הִיא חוּבְצָא דְעִיזָא חִיוַרְתֵּי וְאִידָא הִיא דְעִיזָא אוּכַּמְתֵּי. אֲמַר לֵיהּ אִיהוּ אַתְּ גְּבַר סַב וְאַחֲמֵי לִי אַתְּ אִידָא הִיא בֵּיעָתָא דְתַרְנְגוֹלְתָּא חִיוַורְתֵּי וְאִידָא הִיא דְאוּכַּמְתֵּי.