אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן עב · א
בדבר שאלתו אשר בעירו יש בהכ"נ של עצים עתיק אשר מרוב יושנו נחרב ונשבר, וזה שנים רבות שאין מתפללים שם, והנכרים הדרים שם התחילו כמו שנה לגנוב מביהכ"נ עצים קורות ונסרים. ולתקן הביהכ"נ אין באפשרי כי נתמעטה העיר ואין מי שיתקנה, והנשארים הם עניים. ואין מה לתקן כי כמעט כולו חרב, ועתה סתרו הנכרים כמעט כותל שלם, ואם ימתינו עוד מעט יגנבו כל ביהכ"נ, וע"כ למען להציל השאר יכולים למכור את העצים, ולתקן בעד המעות את הבהמ"ד ושארי תשמישי קודש. ושואל בזה רומעכ"ת אם רשאי לסתור ולמכור את העצים.
נראה דאף דיש בו קדושת ביהכ"נ ואסור לסתור דבר מביהכ"נ אא"כ עושה ע"מ לבנות כמבואר בשו"ע סו"ס קנ"ב וגם בתל וקרקע של ביהכ"נ איכא קדושה כמבואר במגילה דכ"ו ההיא תילא דבי כנישתא, מ"מ הא מבואר שם זיל זבני' בזט"ה במעמד אנשי העיר, דיכולים למכור כל ביהכ"נ של כפרים, ומבואר בשו"ע סי' קנ"ג סעי' י"א ביהכ"נ או לבנים ועצים מביה"כ ישן שסתרו יכולים ליתנם ולהחליפם באחרים, אבל אסור למשכנן, וגם בבהמ"ד של כרכים הביא המג"א בשם המבי"ט דאם אינם מתפללים בביהכ"נ של כרכים, יכולים למוכרם דמאי אכפת להו לכרכים אחרי שבלאו הכי אינם מתפללים וכש"כ היכי שנסתר הביהכ"נ, ויעוי' בשו"ת מהר"ם מלובלין סי' נ"ט, שכ' דהא דאיתא במגילה לא שנו אלא בביהכ"נ של כפרים אבל ביהכ"נ של כרכים כיון דמעלמא אתי לא מצי מזבין לי', היינו בענין שיש עדין תקוה שישאר אותו ביהכ"נ בקדושתו להיות שם מקום תפלה, ולכך אפילו זט"ה לא יכולים למכור, שמא יש אחד בסוף העולם שאינו מסכים, אבל בנ"ד שידוע לכל שאין שם עוד תקוה שיבנו ב"ה על מקומם הראשון, מסתמא לכל העולם ניח"ל כו' ואנן סהדי דניחא לי' וזכין לו שלא בפניו ויעוי' בנובי"ת סי' י"ט מה שסומך ג"כ ע"ד המבי"ט.
וע"כ נראה בפשיטות דאפשר להתיר למכור ע"י זט"ה במעמד אנשי העיר, היינו בהסכם כל בני העיר, ועל ידי המעות יצאו לחולין ולהשתמש במעות לצרכי בהמ"ד ושארי תשמישי קודש כמו שמסכים לזה כת"ר שי'.