אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן סו · ג
ומה שנסתפק כת"ר אם ישראל ונכרי הקדישו קרבן בשותפות אם יש בזה דין מעילה ואי שייך כאן דין פשטה לענין הקדושה שהקדיש הישראל וא"כ יש בזה משום מעילה משום פשטה וחייב ג"כ משום פיגול ונותר וכן מעילה עכ"ד. לכאורה אפ"ל דל"ש בזה פשטה, משום דאין קדושה חל על קדושה, דהא קדושת הנכרי הוי ג"כ קדושת הגוף ואיך יחול על זה קדושת ישראל, והנה בבהמה של שני שותפין שהקדיש חצי' וחזר ולקחה והקדישה לפי פירש"י בקדושין ד"ז נראה דתמככ שלא במום דהוי קדושת דמים, וכ"נ מדברי הרשב"א שם וצ"ל דאף דבחד אבר מבואר בתמורה די"א דחל עליו קדוה"ג, שאני התם דאפשר להקדיש כלו, משא"כ בשני שותפין דאא"פ להקדישו קדושת הגוף ומ"מ לכשחזר ולקחה והקדישה מהני הקדישו שיחול על קדושת דמים שלו קדושת הגוף והא אין קדושה חל על קדושה ומוכרח מזה דכשלקחה והקדישה כיון דחל קדושת הגוף על חצי' השני אמרינן פשטה קדושה בכולה וחל קדושת הגוף על קדושת דמים מצד דין פשטה, אולם אין זה ראי' דאפ"ל ולקחה חלק שלו דהוי קדושת דמים מתחלה מצד מיגו אמרינן מיגו דחל עלה קדושת דמים חל עליו קדושת הגוף ולא מצד דין פשטה, דפשטה קדושה בכולה לא עדיף ממקדיש דכל היכי דאינו יכול להקדיש משום דאין קדושה חל על קדושה לא מהני פשטה ג"כ, ולפ"ז בשותפות ישראל ונכרי, כיון דחל עלה קדוה"ג של הנכרי ואין ביד ישראל להוסיף קדושת פה לא מהני דין פשטה שיחול על קדושת ישראל (ובשי' התוס' בגיטין דמ"ג שהקשו למ"ל הקדישה ותירצו משום דאפשר ברעי' נראה דחל קדושת הגוף מתחלה, אלא דאל"כ למ"ל רעי' ועי' באחיעזר סי' מ"ד אות ג' מש"כ בזה דאפשר דזהו ג"כ מדין פשטה, דמיגו דחל עליו קדושת דמים חל עליו קדוה"ג.).
ולמש"כ דאין קדושת ישראל חל על קדושת נכרי י"ל דגם בחלק ישראל אין מעילה, דהא בודאי מאי דאין מעילה בקדשי נכרים לאו משום חסרון המקדיש, דהא אי הקדיש נכרי להתכפר בה ישראל יש בזה דין מעילה וחייב ג"כ משום פגול ונותר כמו שהוכחתי באחיעזר סי' מ"ה אות א', רק לפי שהוא קרבן נכרי אין בו דין מעילה, א"כ י"ל כיון דחצי הקרבן הוא של נכרי ואין בו קדושה גמורה לא יכול ג"כ חלק הקרבן של ישראל למיחל עלה קדושה גמורה למעילה ולפיגול ונותר, דהא לא מצינו חצי קרבן לחיובי פיגול ונותר וצ"ע לעת הפנאי.
ומה שנסתפק אם יש מעילה במקום שפשטה, דלא בא על ידי קדושת פה לשי' הרמב"ן העירו בזה המחברים ובאחיעזר סי' מ"ד אות א' כתבתי דכיון דבא מכח קדושת פה מתחלה יש בזה דין מעילה וציינתי שם ע"ד האבני מלואים בסי' כ"ג וכן נראה בודאי דהקדיש אבר שהנת"ב דפשטה קדושה בכולה ומעל דחשוב זה קדושת פה לכל הדינים וכן אם בא ההתפשטות אא"כ משום מיגו כיון דבא מכח המקדיש מתחלה הוי קדושת פה.