אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן נט · א
בדבר השאלה שנשאלתי במוהל ביו"ט ראשון של פסח אי שרי לילך להברי"מ במקום אשר הוא ספק חוץ לתחום ונמדד ע"י אינו בקי ומצא יותר מעט מארבעת אלפים ושמונה מאות אמה, לערך ה' אלפים, אלא לפי שיש למדוד ע"י מקדרין בהרים ויקצר הדרך, וקרוב הדבר שיהי' בתוך התחום, גם לפי דברי יושבי המקום בספק הוא אצלם מכבר.
ולכאורה כיון דתחומין דרבנן הוי ספיקא להקל. ואף דהא דקיי"ל כר' יוסי דספק עירוב כשר, היינו היכא דמסייע חזקה, אבל היכא דליכא חזקה מחמירים הוא רק משום דמוקמינן בחזקת תחום ביתו, אבל בנד"ד אין הספק בהעירוב, דהעירוב כשר אלא דהספק אם הולך ממקום העירוב יותר מאלפים אמה, ובספק זה שאין שום חזקה כנגדו ספק דבריהם להקל.
אולם ספק זה אפשר לברורי וגם הוי ספק חסרון ידיעה, דגם בספק דרבנן מחמרינן. ויש להעיר ע"ז מדהתוס' ערובין ד"ו ד"ה וספק שכ' וי"ל הואיל וא"א לצמצם אלא ע"י טורח גדול לא הטריחו לצמצם ולמדוד בספק דבריהם. וכן משמע מל' הקונטרס דפי' דרוב בני אדם אינם יכולים לצמצם כו' עיי"ש. ולפי"ז יש לצדד גם בניד"ד דא"א לברר הדבר וביחוד בימי השלג כעת קשה לברר הדבר וכמעט הוא בגדר נמנע גם ע"י מודד, והוי ספק דבריהם להקל, והא דצריך נאמנות דקטן בתחומין כמבואר בכתובות, היינו שא"צ למדוד אף באופן שבקל יכול למדוד.
גם למש"כ הנוב"י מהדו"ק סי' ס"ה לדון בספק תחומין, דלשי' הרי"ף די"ב מילין מן התורה והוי עיקרו מן התורה לא מקילינן בספיקו, ובזה פליגי הלשונות בערובין יעוי"ש [ובד' הריטב"א ערובין דל"ו מבואר די"ב מילין לא הוי עיקרו מדאורייתא], מ"מ י"ל דזהו דוקא בתחומין דשבת, אבל בתחומין דיו"ט פליגי בה, אי איכא מאן דס"ל דתחומין אסור מה"ת, ועי' באו"ח סי' רמ"ו:
ועי' בטו"א חגיגה די"ז, וע"ע בעמודי אור שהאריך בזה די"ב מילין לכו"ע ליכא איסור מן התורה ביו"ט, ולפי"ז לדידן דתחומין דרבנן בודאי ל"ה עיקרו דאורייתא וספיקו להקל [ובזה י"ל דהא דנאמן הקטן היינו גם בשבת דעיקרו מדאורייתא].
ובנידון השאלה שנמדד ונמצא ה' אלפים בערך, לפי שי' הר"ת הובא בתוס' עירובין דנ"א דמחשבין תרי חומשי דאלכסון, א"כ יש לילך ע"י תחום חמשת אלפים ושש מאות אמות, והתוס' השיגו ע"ז והריטב"א האריך בקושיות לסתור דברי ר"ת דדוקא לענין ד' אמות חשבינן האלכסון, ולא כן בתחום דבעינן פאות, והחיי אדם הקיל בזה והוא נגד שי' הראשונים. ומש"כ דמה לענין ד"א בשבת חשבינן האלכסון מכש"כ בתחומין דרבנן, וזה אינו כמו שחולק הריטב"א, עכ"פ בנידון דידן במקום מצוה בודאי יש לסמוך על שי' ר"ת הן על הליכה ועל החזרה לביתו משום שמחת יו"ט.