אור ברסלב

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מד

סימן מג

ב"ה יום ב' ט"ו אלול תר"צ דרוסקניק. במ"ש כת"ר על האמור באחיעזר סי' א' בדברי הרשב"א יבמות מ"א דאיסור אשת אח אינו חוזר וניעור דלא נמצא חולק ע"ז, והעיר כת"ר מד' רש"י בד' ל"ט בד"ה אמר רב אין כופין שכ' ואי ניחא לתרוייהו ליבומי אין כופין אותו לחלוץ דנימא לאו למצוה מכווני ופגע באיסור אשת אח אלא אי בעי מיבם ע"כ והיינו כאבא שאול ומ"מ אין כופין כיון דאמר שמכוין לשם מצוה. וביאר לפמ"ש בירו' ריש יבמות מה אבא שאול כרע"ק דרע"ק אמר יש ממזר מיבמה, מה דאמר רע"ק מיבמה שזינתה מה שאמר אבא שאול ביבמתו, וא"כ לרב דס"ל דיבמה שזינתה אסורה ליבמה וכיון שנאסרה ליבמה הוי כאשת אח שלא במקום מצוה, הרי דאיסור אשת אח חוזר וניעור זהו תו"ד.

והנה מש"כ דלאבא שאול איסור אשת אח חוזר וניעור כ"כ באחיעזר שם סי' א' אות ט"ו והבאתי מד' הפיה"מ להרמב"ם ספ"א דבכורות ומש"כ הבית מאיר בסי' קס"ה, ויעוי"ש בסי' ל"ד אות ה' מה שהבאתי מחלוקת הראשונים, דהנמוק"י והריטב"א ס"ל דמאי דאמר אבא שאול הולד ממזר אינו אלא מדרבנן. והרמב"ן ביבמות דל"ט מסתפק דשמא לאבא שאול לשם זנות לא קנה מן התורה ולפיה"מ להרמב"ם ולספיקא דהרמב"ן נראה דלאבא שאול הוי אשת אח מן התורה אלא דלא קי"ל כאבא שאול אולם מה שהוסיף מעכ"ת עפמ"ש הירו' דהוי יבמה לשוק לאבא שאול כדין יבמה שזינתה ולהכי הוי אשת אח לפי שנאסרה על היבם מדין יבמה שזינתה, לא אדע למה צריך לזה דהא בפשוטו נראה לדעת הראשונים הנ"ל דהוי אשת אח כיון דלא עביד מצוה ולא הותרה רק באופן שמכוין לשם יבום. ואדרבה אם נפרש הירו' דלאבא שאול אסור משום יבמה לשוק וכרע"ק דהוי ממזר אין ראי' מזה דיש איסור אשת אח וי"ל דגם לאבא שאול אין איסור אשת אח חוזר וניעור כמ"ש הרשב"א אלא דאסורה ליבם כל שאינו מכוין לשם מצוה משום יבמה לשוק והולד ממזר לרע"ק, ומה שאמר אבא שאול דהוי פוגע בערוה היינו נמי לרע"ק דחייבי לאוין כערוה דמי. וגם לא אדע היכן מצא כת"ר דנאסרה לאבא שאול על היבם משום יבמה שזינתה, וכונת הירו' מה דאמר רע"ק ביבמה שזינתה היינו דהולד ממזר כמו ביבמה לשוק דהיינו זינתה.

ובאמת י"ל דלהירו' לאבא שאול אם מכוין בביאה שני' לשם מצוה ולשם יבום קנאה דאע"ג דבביאה ראשונה הוי כיבמה לשוק וכביאת זנות מ"מ לא נאסרה מחמת עצמו ורק כשזינתה מאחר נאסרה עליו, וכמו שהרגיש מעכת"ר מסברת המהרי"ק באומר מותר דנאסרה מטעם ומעלה מעל באישה ולגבי יבם ל"ל ומעלה מעל, ומש"כ התו' ביבמות דנ"א דנאסרה מדרב המנונא הוא לפי שהוא מיבם אחר ולא מחמתי. ואין סתירה מד' הירושלמי להמהרי"ק דבירו' אינו מבואר רק דבאיסור יבמה לשוק קאי בביאה שלא נתכוין לשם מצוה.

ולפמש"כ להרשב"א י"ל דגם לרב דס"ל תחזור להיתירה הראשון ואין איסור אשת אח חוזר וניעור מ"מ ס"ל כאבא שאול דמצות חליצה קודמת דכל שאינו מכוין לשם מצוה הוי איסור יבמה לשוק ולהכי ס"ל ביבמות דל"ט דאין כופין אם אומר דמכוין לשם יבום אבל אם אינו מכוין לשם יבום אסורה עליו משום יבמה לשוק. אולם רש"י פ' שם דפגע באיסור אשת אח, והא רב ס"ל תחזור להיתירה הראשון ואיסור אשת אח אינו חוזר וניעור. ואפ"ל דשי' רש"י כמ"ש הנמוק"י והריטב"א דאינו אלא מדרבנן גם לאבא שאול, ומה שהובא להלכה בסי' קס"ה דיש אומרים כאבא שאול הוא ג"כ או משום דהוי יבמה לשוק כמ"ש הירו' או דאינו אלא מדרבנן אבל מן התורה כיון שניתר אשת אח אינו חוזר וניעור.

ומש"כ לתמוה ע"ד המהרי"ק לפי פרושו בירו' דלאבא שאול אם בא עלי' שלא לשם מצוה נאסרת עליו כדין יבמה שזינתה לרע"ק ולרב המנונא, דהא לא הוי מעלה מעל באישה, באמת י"ל דחידושו של המהרי"ק הוא דאף באומר מותר דהוי שוגג או אנוס מ"מ אסורה לבעל משום דינא דומעלה מעל באישה, אבל בביאת רצון אסורה עליו אף היכא דל"ש ומעלה מעל דמ"מ אסורה עליו משום דין זנות. ובאמת ביבמה לשוק דנאסרה לרע"ק משום דס"ל דאין קדושין תופסין בחיי"ל והוי כערוה ואסורה עליו י"ל דביבמה לשוק לא הוי מעלה מעל באישה כלל דאין זה אישה אלא שהיא זקוקה לו אלא דחיי"ל הוי כערוה. ועי' באחיעזר סי' א' אות י"ג שכ' שם לדון דגם לשי' התוס' דשומרת יבם שזינתה אסורה מספק מ"מ באומר מותר י"ל דל"ש ס' המהרי"ק דהוי מעלה מעל באישה דאין זה אישה רק לפי שאין קדושין תופסין ביבמה לשוק אסורה אבל ומעלה מעל לא שייך בזה.

ומש"כ לישב דברי המהרי"ק לפי דעתו, בהחקירה שנסתפק בזה אם איסור יבמה לשוק הוא נמשך מאיסור אשת איש דמיתת הבעל אינו מתיר רק חיוב מיתה וכרת ולא להנשא לשוק, או דרק מכח היבם נאסר וזהו איסור חדש. ונפ"מ לענין אין איסור חל על איסור שלא הי' יכול לחול בחיי הבעל דכשמת וניתר איסור א"א וחל עליו איסור חדש דיבמה לשוק הוי בת אחת. ומצא מעכ"ת חקירה זו באור זרוע סי' תשמ"ה אי חליצה הוי תחילת דין או גמר דין. והוסיף לפ"ז דלהכי שומרת יבם שזינתה אסורה משום שמעלה מעל באישה המת, ומה"ט ס"ל להירו' דלאבא שאול כל שאינו מכוין לשם מצוה הוי כמעלה מעל באישה המת עכ"ד.

ובאמת הדבר תמוה לחדש ולומר דשייך מעלה מעל באישה המת, אלא י"ל דאישות הבעל והיבם חד הוא כמ"ש באריכות באחיעזר סי' א' אות י"ג דאע"פ שלא שייך בזה מעלה מעל באישה מ"מ אסורה בזינתה ברצון. ועפ"י דרכו י"ל בטעם דרב המנונא דלהכי שומרת יבם שזינתה אסורה משום דלא הופקעה אישות הראשון אבל לא מחמת זיקת היבם לבד דהא זיקה אינה ככנוסה מן התורה. וי"ל בזה שי' הרמב"ם שפסק שומרת יבם שזינתה מותרת אע"ג דמספקא לן אי קדושין תופסין ביבמה לשוק, משום דס"ל כהך צד דעיקר איסור דיבמה לשוק הוא מצד זיקת היבם אבל האישות מהבעל ניתק לגמרי כפשטות הסוגיא דגיטין פ"ג דמקשה הרי יבמה דבעל אוסר ויבם מתיר ומשני התם יבם קאסר לה דמבעל הא שריא וקיימא, הרי מבואר דעיקר האיסור מזיקת היבם, וזיקת היבם בלבד אין בכחה לאוסרה כשזינתה.

ומה שהוסיף לחדש דאף להחולקים על הרשב"א בדין יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה וסברי דיש עלי' זיקת יבום כמבו' בשו"ע, מ"מ איסור דיבמה לשוק מלאו דלא תהי' לא יתחדש עוד לפי שנפקע אישות הראשון אי אפשר שתחזור עוד ומותרת להנשא לשוק, הדבר מתמי' לחדש דבגונא דצריכה חליצה תהא מותרת לשוק קודם החליצה, ועי' מ"ש באחיעזר סי' ל"ד אות ז' דהיכא דקיימי שאר אחין והיא זקוקה להם מותרת מ"מ להך דחזרה והותרה וכמש"נ שם, וכ"ז לשי' הרשב"א, אבל לדעת הרמב"ם והשו"ע דבעי חליצה ממילא אסורה לשוק. ותהי' מזה לכאו' הוכחה דזיקת היבם גורמת לאסור לשוק, או דכל היכא דאיכא זיקה חזרה ממילא אישות הראשון.

ומש"כ לפלפל ביבום אי צריך עדים דלב"ש דס"ל דמאמר קונה קנין גמור אין בדין יבום שיקנה ואין כאן רק מצות ביאה ולהכי ל"צ עדים כיון שאין בזה דין קנין, ובזה תי' הקו' ביבמות דנ"ח דשומרת יבם קרי לה אשתו מעליא דהא משכח"ל בלא עדים (שנתקשו בזה האחרונים וכבר תמה בזה הרשב"א בתשו' בח"ד) והיינו דעדיין יקשה לב"ש, לא ידעתי יסוד לדבריו דגם לב"ש נראה דבעי ולקחה שתהי' כאשתו לכל דבר ואין יבום בלי קנין, אלא דכשעשה מאמר קנוי לו מצד המאמר, ולכשיבוא עלי' מקיים מצות יבום דהרי היא אשתו ויש בה לקוחין. אבל כשבא עלי' בתורת יבום בלא מאמר בעי' ג"כ שיהיו לקוחין אצלו וקונה בביאה אפילו בביאת שוגג מדין יבום, שלא נחלקו בזה ב"ש. ובעיקר קו' האחרונים שם ביבמות תי' בפשיטות דהתם לרב קאי דאין קדושין תופסין ביבמה לשוק ואין זה חב לאחריני ולא הוי דבר שבערוה כיון דלא נתחדש דבר ע"י יבום וגם לפני היבום אין קדושין תופסין בה, ובמנ"ח הרגיש בזה כמדומה דנ"מ כשיש לו אחים דחב לאחריני גבי האחים, ויש לי אריכות דברים בזה.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה