אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן מג › ג

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מג · ג

ב

ונראה עפמש"כ באחיעזר סי' ל"ד במש"כ בס"ט ברה"י דטמא הוי דין נפרד, כמו רביעית דם ולהכי אין הנזיר מגלח עליו, היינו לפי הך צד הספק שלא נטמא אבל לפי הך צד דספק שנטמא הלא סותר הנזירות ומה שסובר ריו"ח דס"ט ברה"י אין הנזיר מגלח עליו, היינו שאסור לגלח על ספק זה ולהביא קרבנו מספק אבל מ"מ מספק סותר הנזירות ודינו כספק טמא, ומה"ט גם בטבול יום דס"ט ברה"י נדחה לפסח שני, דיש בו ספק טוטאת מת, ולהכי סתם הרמב"ם דהר"ז ידחה לפסח שני, כמו שאר טמאי מת, אפילו בטבו"י שאין הנזיר מגלח עליו, מ"מ הוי ספק טמא מת.

אולם כת"ר תמה ע"ז מד' הירושלמי דלריו"ח בס"ט ברה"י משלחין אותו לדרך רחוקה, דהא אפילו בטבו"י ספק טומאה מיהא הוי וידחה לפסח שני מצד ספק, ונראה ליישב דהא באמת לשי' הרמב"ם דספק מדאורייתא מן התורה להקל, א"כ אין לחוש מן התורה שמא הוא ספק טומאת מת, ואעפ"י דמדרבנן החמירו מ"מ אזלינן בתר דאורייתא [וכמו שמבואר בפסחים דע"ח ע"ב ריו"ח אמר אפילו תימא רבנן היא הכא במ"ע בצבור דאפילו בטומאה נמי עבדי אי בצבור אמאי אין הבשר נאכל בטומאה גזירה שמא יטמאו הבעלים לאחר זריקה ויאמרו אשתקד לא נטמאנו ואכלנו השתא נמי ניכול ולא ידעי דאשתקד כי איזדריק דם בעלים טמאים הוי השתא בעלים טהורין הוי וכו', הרי דאפילו למ"ד אכילת פסחים מעכבא ומדרבנן אין הבשר נאכל מ"מ כיון דמדאורייתא חזי חשיב גבי' חזי] (עי' אחיעזר חיו"ד ס' ט"ו ד' ל"ג בהשמטות שם מש"כ לחלק בין פסול מצד הבעלים מדרבנן בין פסול בשר מדרבנן יעו"ש) וכמש"כ התוס' בפסחים ד' פ' בד"ה נזרק דמו דכיון דהא דלא מרצי אינו אלא מדרבנן היכי מחייבי לי' רבנן בפסח שני כיון דמדאורייתא פטור הא הוי חולין בעזרה ולהכי לריו"ח לשיטתו דאזלינן בתר דאורייתא אעפ"י דיש לו ספק ט"מ מדרבנן אינו נדחה לפסח שני ואעפ"כ כיון דמדרבנן יש לו ספק ט"מ משלחין אותי לדרך רחוקה.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה