אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן מג › א

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מג · א

סימן מג

מש"כ כת"ר לתמוה באחיעזר חאה"ע סי' א' אות ב' לחלק דשאני פסח ביחיד שנטמא בספק רה"י דגם טומאת שרץ ונבילה שאין הנזיר מגלח עליו נדחה מפסח ראשון כיון דלא חזי לאכילה משא"כ בנזיר, ועל זה תמה מלשון הרמב"ם פ"ז מהל' ק"פ הל' ז' שכתב יחיד שנטמא בספק רה"י הר"ז ידחה לפסח שני כמו שארי טמאי מת משמע דאפילו בטבו"י כן דחזי לאכילה בערב, והא דטבו"י מבואר ברמב"ם פ"ו הל' ה' דבטומאה שאין הנזיר מגלח עליו שוחטין עליו בשבוע שלו, עכ"ד, באחיעזר שם הרגשתי מזה ודייקתי דלפי חילוק זה דטבו"י בדין שיהי' בס"ט ברה"י שאין הנזיר מגלח עליו שיהיו שוחטין וזורקין עליו, אולם רומעכ"ת דייק מלשון הרמב"ם כשארי טמאי מת, דמשמע אפילו בטבו"י, ואין זה מוכרח כ"כ דאפשר דסמך הרמב"ם עמש"כ בפ"ט מהל' שגגות דמוכח דס"ל דס"ט ברה"י אין הנזיר מגלח עליהם, וממילא דבטבו"י באמת שוחטין וזורקין, אלא דמעכ"ת דייק מסתימת לשון הרמב"ם שכ' כשאר טמאי מת, דמשמע כמו שהנזיר מגלח עליו ואפילו בטבו"י.

וביותר יש לדייק, דהא באמת צ"ע בטעם דריו"ח דס"ל דמשלחין אותו לדרך רחוקה והא כיון דס"ט ברה"י לא חזי לאכילה וממילא בדין שידחה לפסח שני בודאי, ועכצ"ל דחידוש הירוש' הוא בטבול יום דחזי לאכילה וע"ז ס"ל לריו"ח דמשלחין אותו לדרך רחוקה ולר' אושעי' נדחה לפסח שני. ונראה מד' הרמב"ם שסתם הדין כר' אושעי', דבטבו"י נדחה ג"כ לפסח שני, דזהו החידוש דפליגי בה ר' אושעי' ור' יוחנן, אע"פ דחזי לאוכלה בערב.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה