אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ז · ד
המג"א בסי' תנ"ד כ' דמורסן משמע דבא לידי חימוץ, מדיוצאין בהם יד"ח מצה לדעת הרי"ף. ועי' ח"י שתמה עליו שתלה א"ע בשי' הרי"ף שהיא דחוי', ובאמת משנה שלימה שנינו אין שורין מורסן לתרנגולים.
אך נ"ל בזה דשפיר דייק דוקא מדברי הרי"ף, משום דלכאורה קשה לפי שי' הראב"ד ודכוותי' דבאורז יש בו משום חימוץ. א"כ למה אינו יוצא יד"ח מצה, וע"כ צ"ל דאע"ג דאמרינן גבי' דיש בו משום חימוץ לא הוי כ"א חמץ נוקשה, ונוקשה, מדרבנן, ולכן כיון דמה"ת אין בו משום חימוץ אינו יוצא מטעם זה במצה, -- והנה מהא דאין שורין את המורסן אין ראי' דחמץ דאורייתא הוא, משא"כ חמץ נוקשה מיהא הוי ואאמד"ר, אך מ"מ יש להביא ראי' מהא דיוצאין ידי חו' מצה, והרי"ף ס"ל דנוקשה מדרבנן, וא"כ אי"ל דיוצאין יד"ח מצה, כיון שאינו בא לידי חימוץ מה"ת.