אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן לב · ב

א

ולמשנ"ת בדהתוס' בגיטין ד"ט דכוונתו שיחול השחרור מחיים ע"י השטר אבל בע"פ לא מהני י"ל בזה קו' הגהת הרש"ש מב"ב דקל"ז שאם נתנו במתנת שכ"מ לא מהני דכבר קדמו אחריך דנימא גם התם שכונתו שיחול מחיים, די"ל דמיירי שנתנו במתנת שכ"מ בע"פ בלא קנין דאאפ"ל דכונתו מהיום דלא מהני במתנת שכ"מ, אך לפ"ז יחודש דמתנת שכ"מ בשטר מהני לגבי אחריך וחידוש דין זה לא שמענו וצ"ע, ונצטרך לומר בישוב ד' המרדכי דשיטתו דמתנת שכ"מ מהיום ולאח"מ א"צ קנין וזהו כשי' המהר"א ששון הובא במח"א ה' זכי' סי' מ"ו וזהו דלא כהרמב"ן והנמוק"י או דנאמר בשי' דבכל מקום מהיום צריך קנין כמתנת בריא אבל באופן שאאפ"ל שיחול לאח"מ כמו בגט שיחרור בזה גם מהיום א"צ קנין והי' בזה תקנת חז"ל דדברי שכ"מ יועילו שלא תטרף דעתו כיון דאין לו עצה אחרת ולהכי הי' בידו להקנות חצרו להאשה ע"י דברי שכ"מ כוכ"מ ושתחול המתנה מחיים דבאופן אחר א"א שתתגרש דאין גט לאח"מ.

אולם בדרך יותר מרווח נראה לתרץ ד' המרדכי עפ"י המבואר בחו"מ סי' רמ"ו כל הנותנים כל נכסיהם משתבטל המתנה כו' אין המקבל מתנה מחזיר הפירות, ויעוי' בסמ"ע ס"ק כ"ג או שכ"מ שנתן כל אשר לו ואח"כ עמד מחליו ומסיים דאפילו הפירות בידו א"צ להחזיר דדוקא היכא דהנתינה היתה בטעות מחזיר הפירות אבל כאן לא נתחרט ואדרבא כ"ז שלא עמד מחליו ניח"ל שיאכל המקבל הפירות ולא גרע מנותן מתנה ע"מ להחזיר לזמן קצוב יעויש"ה, [וע"ע בנתיבות סי' צ"ט שחידש דגם במברחת דבטל המתנה מ"מ שייך הפירות להמקבל דניהו דבידו לבטל המתנה ע"י אומדנא ובידו לחזור מ"מ כ"ז שאינו חוזר הוי מתנה, ועפ"ז יש מקום ללמד זכות על המכירה לנכרי בגלל מלאכת שבת דהוי הערמה והא יש בזה אומדנא דמוכח שעושה רק מחמת איסור שבת דהעסק לא יתבטל בשביל זה ולא דמי להערמה דמכירת חמץ דהא התם אסור בהנאה וגמר ומקנה אבל בשבת אטו אם יתבטל המסחר יום אחד יתבטל העסק ונמצא דהוי אומדנא דמוכח ודמי למברחת ואין כאן מכירה כלל וכבר התעורר כיו"ב בתשו' חסד לאברהם, אבל לפ"ד הנתיבות א"ש דניהו דבידו לבטל המכירה אבל כ"ז שאינו חוזר שם מכירה עליו ובחמץ לא מהני סברא זו דכיון דבידו לחזור הרי הוא עובר בבל יראה מצד גול"מ, אולם בחמץ בשביל איה"נ גמר ומקנה ובשבת ניהו דבידו לחזור מ"מ כ"ז שאינו חוזר הרי הוא של הנכרי ובמתנת שכ"מ ניהו דאם עמד חוזר א"צ חזרה והמתנה בטלה מאלי', כמו שהוכיחו מגיטין דע"ב מ"מ כ"ז שהוא בחליו שייך הפירות להמקבל כדין מתנה לזמן].

ולפ"ז כיון דאין המקבל מתנה מחזיר הפירות ורשאי להשתמש ולאכול פירותיו שפיר הקשה המרדכי דתזכה החצר מדין מתנת שכ"מ ככוכ"מ דבאותה שעה שאינו חוזר הרי שייך לה הפירות ותזכה הגט בהשתמשות החצר, גם אם נאמר דדין זה דאין המקבל מתנה מחזיר הפירות הוא באופן שהמתנה מסורה בידו ולא היכא שהיא ביד השכ"מ אבל מ"מ בניד"ד שרוצה לגרשה וכונתו שתחול המתנה מחיים כמש"כ התוס' בגיטין ד"ט אלא שאינו מועיל להקנות גוף הדבר בלא קנין אבל על הפירות שבכל מתנת שכ"מ שייך להמקבל כאילו נתן מתנה ע"מ להחזיר לזמן קצוב וע"ז מהני דברי שכ"מ גרידא כיון שאינו מקנה גוף הדבר מהיום בזה שפיר תוכל להשתמש בהחצר לזכות בו הגט וא"ש, והא דמבואר בב"ב דקל"ז דכבר קדמו אחריך צ"ל ניהו דיש להמקבל פירות מ"מ הגוף זכה לאח"מ וכבר קדמו אחריך וע"ע בגיטין ט"ז בתוד"ה הא בסוף הדבור דדברי שכ"מ כשמת כמסורים לקבל משעת נתינת שכ"מ או אמירתו וצ"ע.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה