אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ח · ד
ובמש"כ ב לשי' הרמב"ם דקינוי לא הוי דבר שבערוה משום דהוי רק גרם לדבר שבערוה רק שצריך עדים כמו התראה יש להעיר במש"כ התוס' בסוטה ד"ג בד"ה מה להקשות בדברי המשנה שם מה עדות אחרונה שאוסרתה איסור עולם מתקיימת בעד אחד עדות הראשונה שאין אוסרתה איסור עולם אינו דין שתתקיים בע"א דהוי מצי למיפרך מה לעדות האחרונה שכן רגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה ובאמת לכאורה יותר ילה"ק דלמ"ל קרא דבה למעוטי קינוי וסתירה כיון דידעינן מגזי"ש דדבר דבר דאין דשב"ע פחות משנים ממילא ידעינן דקו"ס בעי שנים דמעדות אחרונה א"א למילף שכן רגלים לדבר, ולמש"כ לשי' הרמב"ם שמינוי השליחות א"צ עדים א"כ בקינוי שאינה נאסרת על ידו מהכ"ת נימא דבעי שנים והו"א דדינו כשארי איסור והיתר דסגי בע"א ואי"ק דבה גזיה"כ למעוטי קינוי דהוי כהתראה, והפירוש במשנה שדן בקו"ח לעדות הראשונה מעדות האחרונה והא עדות אחרונה הוי רגל"ד משא"כ בראשונה, נראה דבאמת הא דאיצטריך קרא דנאמן עד אחד לאחר קו"ס ובלא קרא לא ידעינן אעפ"י שיש רגל"ד משום דמה בכך שיש רגל"ד ואיתרע חזקת היתר שלה והוי ספק מ"מ מהכ"ת שיהי' נאמן ע"א בתורת ודאי, והנה לשי' הראשונים דדבר שבערוה אף בלא איתחזק אינו נאמן מהכ"ת יהי' נאמן, וגם לשי' הפוסקים דבעי איתחזק י"ל דאף דאיתרע חזקת טהרה שלה מ"מ נשארה בחזקתה שאינה טמאה ודאי כמש"כ התוס' בריש נדה, ובמק"א כתבתי לבאר בזה שי' הרמב"ם עפ"י מש"כ המל"מ שם לשיטתו דע"א אינו נאמן רק לפני השקאה ולא לאחר השקאה משום דבאמת ע"א אינו נאמן על עצם המאורע רק שעדות הע"א הוא למנוע השקאה וזהו דין מדיני השקאה שכל שיש ע"א מונע השקאה ולאחר השקאה אינו נאמן וביותר י"ל כיון שכבר נאסרה ע"י קינוי וסתירה ואין הע"א מחדש עצם האיסור לבעלה ורק שהי' לה בירור השקאה ועדות הע"א מונע ההשקאה וזהו דין כשארי איסורים דנאמן ע"א ולא הוי דבר שבערוה כלל וזהו מה שדן בקו"ח דמה עדות האחרונה שאוסרתה איסור עולם דע"י מניעת השקאה תיאסר לבעלה ממילא דאעפ"י שיש רגלים לדבר מ"מ היתה ניתרת ע"י השקאה וסגי בע"א לפי דזהו דין מדיני השקאה ואין זה דבר שבערוה ועל זה נאמן ע"א ומכש"כ עדות הראשונה שאין אוסרתה איסור עולם ורק שצריכה השקאה ויש לה תקנה להשאר בהיתר תחת בעלה ורק שגורם לדין השקאה מכש"כ דלא הוי דבר שבערוה ולהכי איצטריך קרא למעוטי דלא נילף מעדות האחרונה וצריכה שתי עדות על סתירה שאוסרה לפי שעה והוי דבר שבערוה ועל קינוי דלא הוי דבר שבערוה כלל בודאי דאי"ק דבה לפי המסקנא דבעי ב' עדים.