אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ח · א
בריש סוטה ר' יהושע אמר מקנא לה עפ"י שנים ומשקה ע"פ שנים והכי קיי"ל להלכה כמבואר ברמב"ם פ"א מסוטה ובשו"ע ס' קע"ח וק"ל דהא עפ"י שנים עדים יקום דבר ולא חצי דבר, והרי עדי קינוי ועדי סתירה הא הוי חצי דבר דעדי קינוי בלא עדי סתירה או עדי סתירה בלא עדי קינוי לאו כלום הוא ומשמע דאינו צריך שאלו העדים ששמעו הקינוי המה יהיו ג"כ עדי סתירה ולא אישתמיט תנא למימר הכי ואי"ל דגזיה"כ הוא בה ולא בקינוי בה ולא בסתירה דאפ"ל דעל חד כת קאי שאותו כת עדים יהיו ע"ק וע"ס, ולשי' התוס' בב"ק וגיטין דס"ג דכיון דהעדים רואים מה שיכולים לראות דבר שלם קרינן בי' לק"מ אבל לשי' הרי"ף דס"ל דבעינן שיהי' תועלת בעדותם וא"כ איזה תועלת יש בעדי קינוי לחודא או בעדי סתירה לחודא דאינה נאסרת זה בלא זה, וכה"ג הקשו התוס' בב"ק ד"ע לשי' הרי"ף מגיטין דס"ג דאיך מצרפינן עדי אמירה לעדי קבלה ובגיטין תירצו התוס' דלמ"ד בגמ' שליש נאמן ל"צ עדי אמירה לעדי קבלה כו' והכא ל"ש תי' הנ"ל, והנה הרשב"א והרמב"ן תירצו בגיטין שם דזהו לא הוי חצי דבר כלל כיון דעל האמירה שנעשה שליח וראוי לקבל הגט דבר שלם קרינן בי' דהעדים מעידים שראוי לקבל הגט וידו כידה ונראה דהחילוק דהא דבעדי חזקה לא מהני לרע"ק היינו דע"י העדות של שנה אחת לא נתחדש כל דבר והא עדי חזקה אין זה אלא ענין ראי' בעלמא וכל שלא נגמר הבירור א"כ אין כאן עדות כלל ול"ש לומר דחזי לאצטרופי כיון שאין זה חלק מן עצם המעשה אלא שזהו חלק מן הבירור וא"כ כיון דאין כאן עדות ג' שנים אין זה בירור כלל אבל בשליחות הגט שע"י העדים נעשה שליח וראוי הוא לקבל הגט בפניהם הרי נתחדש ענין מחודש על פיהם וא"כ הכי נמי בעדי קינוי וסתירה דמה שנאסרת בסתירה הוא לפי שהיה הקינוי מקודם וע"י הקינוי ראוי היא להאסר ע"י סתירה גרידא והוי כדבר שלם לשי' הרמב"ן והרשב"א, אולם לשי' התוס' אינו כן אליבא דרע"ק וכן לא ס"ל להתוס' לשיטת דהרי"ף אלא כיון שצריך לגמר הגט עדים הוי חצי דבר א"כ אכתי יקשה כנ"ל והנה במקנא מאבי' ואחי' דקיי"ל דמקנין על ידם י"ל דאיכא תועלת דאסורה להתיחד ע"י הקינוי כמבואר בב"ש סי' קע"ח ס"ק ב' אבל בסתם קינוי דבלא"ה אסורה להתיחד א"כ אין תועלת כלל מעדי קינוי גרידא שו"מ שבעיקר הקושי' כבר התעוררו בזה המחברים.