אורים ותומים, אורים· רבי יהונתן אייבשיץ
סימן קכ
א אפי' אמר וכו' דזרוק ושמור קאמר ולא דמי לאמר לו שלחו ביד חרש וגוי דשם ודאי לא אמר לו שילך עמו סמ"ע:
ב שהרי הרשהו בכך אם לא דאמר לו זרוק במקום משתמר אבל מסתמא זרוק בכל אופן מיירי תוס' וב"ח ודרישה ע"ש:
ג בתורת גיטין כיון דא"ל בלשון הזה אפילו לא אמר והפטר כלל מ"מ הדין כמבואר סמ"ע וכתב דלא כב"י ולא נמצא בב"י סתירה לזה:
ד לתוך ד"א עיין תומים דהעליתי אפילו ד"א בר"ה ע"ש:
ה שניהם יכולים לשומרו או כל אחד בפ"ע או שניהם בצירוף סמ"ע:
ו כזרקו למקום איבוד עיין תומים דצ"ל לענין פקדון אבל בהלואה בלא"ה כיון דאינה מגורשת אף חובו לא נפטר:
ז אם הוא במקום שהמלוה משתלמת עיין מש"ל סי' ע"ד באריכות:
ח הנה מעותיך צרורים וכו' עיין מש"ל סימן על דרך באריכות. התי' של אחרונים: