דפי השער
דפי השער
זקוקים לשיפור בחיים?
יותר ויותר אנשים בדורנו מגיעים אל סף התהום, נטל החיים נעשה בעבורם כבד מנשוא, והם נכנסים לייאוש מוחלט, לאובדן החשק להמשיך הלאה. ואמנם ישנם כאלו שמצליחים להמשיך ולהתמודד בעולם התובעני הזה, אך גם ביניהם, רק מעטים יעידו שהם באמת מאושרים. אם נתבונן היטב, גם העשירים הגדולים לא תמיד מאושרים, ובאמת שאין קשר יחסי בין ההון והממון לבין האושר הפנימי. כשהלב לא שלם, לא יועיל כל העושר שבעולם.
והנה אני שואל בלב נשבר, מדוע כל אותם אנשים שהמציאות טופחת על פניהם, אינם עוצרים רגע אחד ונזכרים באותו חבר, שכן או אח שסיפר להם כיצד חזר בתשובה וגילה את האושר האמיתי בחיים? הרי יש סיכוי של חמישים אחוז שהוא צודק וחמישים אחוז שהוא טועה- ולכן אני שואל: בשביל הפרס הראשון בלוטו כל העם רץ לדוכנים אפילו שאין כמעט סיכוי לזכות, אז בשביל האושר הפנימי לא שווה לבדוק משהו שיש לו סיכוי של חמישים אחוז? אולי החבר, השכן או האח הציע את דרך התורה מתוך אכפתיות, אהבה ורצון להיטיב עם קרוביו? מדוע כל אותם אנשים אינם מנסים להתקרב לאביהם שבשמים לפני שמאבדים את התקווה? למה שלא ינסו עוד מפלט אחד אחרון לפני שהם מרימים ידיים?
ואמנם די בהתבוננות כנה באלו הדברים כדי לעורר ליבנו לנסות ולטעום טעם התשובה מהו, אך בספר זה תמצאו גם הוכחות לוגיות, שכליות, שיש בורא לעולם, שתורתו אמת ומצוותיו אמת, וכמו כן תמצאו כאן את הדרך בה יצעד האדם וישיג את מעלות הקדושה וכן את הדרך בה נתקרב זה לזה עד שנהיה כמשפחה אחת מאוחדת, יחד עם אבינו שבשמים.
ריבונו של עולם יתברך וישתבח שמך לעד
תן בי הכח להאיר את עיניהם של ישראל
האם אתה באמת מאושר?
גלוי וידוע לכל בר דעת שכל פעולותיו בעולם מתרכזות סביב מטרה אחת, שאיפה אחת, יעד אחד- להיות מאושר! האדם משקיע לשם כך את מיטב שנותיו ומיטב כוחותיו, ולכן הוא משתדל להשיג משרה טובה, ממון רב ותנאי מחייה טובים, אולם, לאחר שכבר השיג את הכל- הוא מגלה שעדיין יש הרבה דברים בחייו שהיה רוצה לשנות, ושוב אינו מאושר.
כך למשל יש אדם שזכה למשרה טובה- אבל היה רוצה יותר זמן איכות בחיק משפחתו, יש אדם שזכה לממון רב- אבל היה רוצה לשאת אישה ולא עלה בידו, יש אדם שזכה לתנאי מחייה טובים- אבל היה רוצה חיי חברה משופרים.
נמצא האדם, לכל מקום שילך, וכל דבר שיעשה, תמיד יהיה בו איזה חסרון. לכן נראה שלא חשוב היכן הוא יימצא- אלא כיצד הוא יהפוך את עצמו למאושר היכן שהוא כבר נמצא, כיצד ימלא את נפשו מבפנים כדי שלא ירגיש חסר מבחוץ. נראה שכל מה שצריך לו לאדם- הוא המילוי הפנימי!
ואני עבדכם הנאמן זכיתי בחסדי ה' למצוא את המילוי הזה, את האור הנפלא שמעניק לי חיות מבפנים, אור שמעניק לי שמחת חיים וסיבה טובה לקום בבוקר, אור שמעניק לי תקווה וכוחות נפש גם כאשר אני נקלע למצבים קשים, אור שממלא לי את החיים בעוד ועוד אורות, אורות שרק בורא עולם יכול לתת, אורות של אמת.
ריבונו של עולם יתברך וישתבח שמך לעד
תן בי הכח להאיר את עיניהם של ישראל
מהדורה זו
זו היא מהדורה שניה מוגהת ומסודרת מחדש, אשר נוספו בה: ביאור בעניין מעלת ההתבודדות בפרק "שמירת כל המצוות", נספח "סיפורו של בעל תשובה", נספח "שיחה גורלית", נספח "שלום שלום לרחוק ולקרוב", עשרה מזמורי תיקון הכללי ועוד.
מהדורה זו נשלמה בסיעתא דשמיא ע"י תמיר בן-חיים בשנת התשע"ג.
ביקש המחבר להעיר כי אין בחיבור זה כדי להורות הלכה למעשה אלא לעורר הלבבות לעסוק בלימוד ההלכה על מנת שיהיה ביד האדם לקיים.
© כל הזכוית שמורות למחבר - חל איסור לעשות שימוש מסחרי בספר זה ללא אישור מראש ובכתב מהמחבר.
ניתן לתרום להפקת עותקים נוספים לברכה ועילוי נשמה, לצורך קבלת מידע נוסף, שאלות, הערות והארות ניתן לפנות למחבר בטלפון 077-5002087.
שלמי תודה והקדשה
תודה לבורא עולם החונן לאדם דעת, לרעייתי היקרה שתמכה, להורי שהביאוני עד הלום, לרב משה חי מזרחי שליט"א שנתן לי השראה מהנהגותיו הקדושות והטהורות, לרב יצחק אסקפה שליט"א שנתן לי הכוונה הלכתית לאורך דרכי בתשובה, לרב אברהם ישראל שליט"א שנתן לי הכווונה בהוצאת הספר, לרב חיים רבי שליט"א שהקדיש מזמנו לעיון בדפי הספר, לרב אהוד דואן שליט"א שהעיר וסייע לתקן את הדורש תיקון, לכל שאר תלמידי החכמים ואף אנשים פשוטים שבאתי עימם במגע ולמדתי מהם רבות ולכל התורמים היקרים שסייעו בהוצאות הדפוס.
הספר מוקדש להצלחת ועילוי נשמת אלו ששמותם מופיעים בספר המודפס
המלצה
דבר המחבר
הנה זיכה אותי ה' בטובו, והאיר עיניי לכתוב חיבור זה, ולקרב את יסודות תורתנו הקדושה אל ליבם ודעתם של המוני בית ישראל;
והשתדלתי מאד להביא את הכתוב בשפה ברורה ונעימה, כדי שיובנו המסרים הנוטפים ממנו לכל ברייה וברייה;
וחילקתי את הכתוב לשלושה שערים, אשר מוכרח לו לאדם השלם שיתקיימו בו כולם:
* שער האמונה והביטחון: וזהו העיקר שבעיקרים, כי על ידי זה יוכל אדם להשיג הכל, ובלעדי זה תהיה דרכו מבולבלת ומעשיו ריקניים.
* שער הקדושה: כי אחרי שאדם בטוח באמונתו, עליו לסור מרע ולקדש עצמו, ועל ידי כך ינקה הקליפות מעליו ואז תאיר לו נשמתו ויקיים מעשיו הטובים בשמחה.
* שער האחווה: כי התכלית האמיתי שמאחורי כל התורה כולה היא לקרב בינינו ולהביא לאחדותנו, וכאשר נהיה קרובים זה אל זה נהיה קרובים אל אבינו שבשמים, ונהיה ראויים לקבל את אורו.
ואחרי שתרכשו את היסודות המובאים כאן, תוכלו ללמוד בדקדוק את ההלכה בספרים המיועדים לכך, ולקיימה באהבה ובשמחה רבה.
יהי רצון שאזכה לקדש שם שמים בכתבים אלו, ולהאיר את עיניכם בתורה, מצוות ומעשים טובים, כפי שאלו האירו את עיניי ואת עיני אבותינו הקדושים.
הקדמה
בס"ד
יהודים יקרים,
בשנים האחרונות כולנו חשים בהתעצמות של אויבנו לנגד עינינו. איראן, סוריה, מצרים, חמאס, חיזבאללה, אל קעידה ועוד מרעין בישין אשר קמים עלינו לכלותינו ומבקשים רעתנו כאשר הם נתמכים על ידי רוסיה המעצמה הגדולה- אשר מחמשת אותם ומחזיקה צי אוניות מלחמה גרעיניות בנמל טרטוס שבסוריה. בנוסף ניתן להבחין כי המפה הפוליטית במרבית מדינות אירופה מתחילה לנטות ימינה לעבר החוגים הקיצוניים והאנטישמיים. לאחרונה גם פורסם בכלי התקשורת כי ברחבי אירופה החל גל אנטישמיות שמלווה בתירוץ כי "ישראל אחראית לקריסה הכלכלית העולמית". ואל כל אלו נוסיף גם את האויבים שבתוכנו, כגון אותם פורעים ערבים אשר עשו פוגרום בתושבי עכו בערב יום הכיפורים תשס"ט (2008), ואשר הם פרים ורבים בקצב ילודה מהיר כגידול המתפשט- והנה אנחנו "כבשה אחת בין שבעים זאבים"- שבעים זאבים אשר חפצים לטרוף את אותה כבשה קטנה.
האם הממשלה, הצבא והמשטרה באמת יכולים לספק לנו פתרונות? הרי מה יוכל לעשות הצבא כאשר מכוונים לעברנו מאות אלפי טילים מכמה מדינות?! מה תוכל לעשות המשטרה אם ח"ו יקומו עלינו האויבים מבפנים? באזני שמעתי מפי תושבי עכו שסיפרו כיצד התקשרו באותו ליל דמים להזעיק את המשטרה ונענו "תתחבאו בבתיכם ותנעלו אותם טוב". האם על המשטרה הזו נוכל להשליך יהבנו בעת צרה?
וכדור השלג ממשיך להתגלגל ולהתעצם, ואנו נמצאים במסלול ההתנגשות שלו ושואלים למה זה קורה לנו? מהו הפתרון? מי יגן עלינו מאויבינו?
בכדי לקבל תשובות עלינו להבין קודם מהו השורש של כל הסכנות שלפנינו, ולשם כך עלינו לחזור כמה אלפי שנים לאחור.
ראשית נתבונן במספר פסוקים מפרשת "כי תבוא" בספר דברים בתורה, בהם מפורט מהו השכר שיזכה עם ישראל לקבל באם יקיים את מצוות ה':
"והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך... יתן ה' את איביך הקמים עליך נגפים לפניך... וראו כל-עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".
ואם לא יקיים את המצוות:
"ולא תסור מכל-הדברים אשר אנכי מצוה אתכם... ללכת אחרי אלוקים אחרים לעבדם... והיה אם-לא תשמע בקול ה'... והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל... יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר ירד מן השמים... יתנך ה' נגף לפני איביך... יככה ה' בשגעון ובעורון ובתמהון לבב... ישא ה' עליך גוי מרחק מקצה הארץ... והצר לך בכל שעריך... ואכלת פרי-בטנך בשר בניך ובנותיך... והפיצך ה' בכל העמים... ובגויים ההם לא תרגיע ולא יהיה לך מנוח לכף-רגלך..."
ומפרשת "נצבים" הסמוכה- עולה גם הפתרון לגזירות הקשות:
"ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקלו... וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלקיך שמה"
הכתוב התקיים שלב אחרי שלב לאורך ההיסטוריה
"והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך... יתן ה' את איביך הקמים עליך נגפים לפניך... וראו כל-עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך..."
מלחמת לבנון השנייה, אחד מחבריי לחם בדרום לבנון ביחידה שרוב הלוחמים שלה הם תלמידי ישיבות. בוקר אחד עצרו להניח תפילין ואפילו הצליחו לשכנע את אחד מחבריהם, שלא הניח תפילין מימיו, להצטרף אליהם. לאחר מכן המשיכו להתקדם וחצו שדה גדול. כאשר הגיעו לקצהו השני של השדה החל עדר פרות לחצות את אותו שדה, אך מיד עלו הפרות על מוקש שהתפוצץ בעוצמה. אז הבינו החיילים שהם חצו שדה מוקשים לא מסומן ורק בנס איש לא נפגע. זמן קצר אחר כך נפתחה לעברם אש כבדה מצד המחבלים. ארבע קליעים חלפו ליד אותו לוחם שהניח תפילין בפעם הראשונה בחייו ועשו לו ארבע שריטות בדיוק במקום בו מניחים תפילין, ארבע שריטות כנגד ארבע פרשיות שבתפילין, שריטות שלא גרמו לפציעה קשה אבל היו סימן לאותו לוחם, סימן שגרם לו להודות לאחר מכן כי הדבר שהציל את חייו אלו התפילין שהניח באותו בוקר בפעם הראשונה בחייו.
מלחמת יום הכיפורים, הצבא הסורי שועט במהירות ותופס שליטה ברמת הגולן, אביגדור קהלני מספר שהכוח שלו עמד לבד עם שלושה טנקים מול מאה וחמישים (!) טנקים סוריים. תוצאות הקרב נראות צפויות מראש, מדינות ערב מתרברבות על מה שנראה כמו "הסוף של ישראל", אך לפתע קורה נס: הטנקים הסורים נעצרים בקו הטילים של ישראל (גשר בנות יעקב) והסורים משאירים בשטח תשע מאות (!) טנקים ונמלטים. בחיפושים שנעשו אחר כך התגלו בגדים אזרחיים איתם התכוונו להיכנס לערים בישראל ולחטוף אזרחים, נשים וילדים. מה קרה שם? מדוע הטנקים הסורים עצרו כאשר כבר היו בדרך להשלים את כיבוש רמת הגולן? בשנת 1973 למניינם הופיע בעיתון בריטי דיווח אודות קטע מתחקיר שערך המוסד ובו נשאל מפקד דיוויזיה 9 הסורית מדוע הם נעצרו על קו הטילים והשיב: "אני רוצה לראות אותך חוצה את קו הטילים כשאתה רואה לפניך שורה של מלאכים ויד לבנה בשמים שמסמנת לך לעצור- אתה היית ממשיך? אני עצרתי!".
יהודי שביקר במצרים לפני מספר שנים סיפר כי בעת שישב בבית קפה ניגש אליו בעל המקום וסיפר לו "אני לחמתי נגדכם במבצע קדש במדבר, הסתערנו עליכם, הייתם מעטים ואנחנו רבים, אך לפתע הייתה סופת רוחות ועפר נפל מן השמים, נפלנו כולנו פגרים מתים, אני ניצול, אני נשארתי יחידי בפלוגה". אלוף משנה אורי בן ארי, מח"ט חטיבה 7, כותב בספרו "נוע נוע סוף": "כמעט בלי פקודות, תוך 3 ימים, הגענו חמש עשרה קילומטרים מקו התעלה, המצרים השאירו נעליים וברחו...".
בתנ"ך (דברי הימים לב) מסופר כי סנחריב מלך אשור עשה מצור סביב ירושלים במטרה לכבשה. צבאו היה כה עצום ורב והחלו ישראל מתייראים ומתבהלים. קיבצם חזקיהו המלך והכריז (דברי הימים לב,ז-ח): "חִזְקוּ וְאִמְצוּ--אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וּמִלִּפְנֵי כָּל-הֶהָמוֹן אֲשֶׁר-עִמּוֹ: כִּי-עִמָּנוּ רַב, מֵעִמּוֹ. עִמּוֹ, זְרוֹעַ בָּשָׂר, וְעִמָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ לְעָזְרֵנוּ, וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ": אחר שסיים לשאת דבריו אל העם פנה חזקיהו אל ה' בתפילה יחד עם הנביא ישעיהו כמו שכתוב (דברי הימים לב,כ): "וַיִּתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, וִישַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ הַנָּבִיא--עַל-זֹאת; וַיִּזְעֲקוּ, הַשָּׁמָיִם": באותו הדור היו ישראל בוטחים בה' וכולם עוסקים בתורה, גדולים וקטנים, זקנים עם נערים- והנה נעתר ה' לתפילתם ושלח מלאך שעבר בלילה במחנה צבא סנחריב והשמיד את כל צבאו כמו שכתוב (דברי הימים לב,כא-כב):
"וַיִּשְׁלַח ה', מַלְאָךְ, וַיַּכְחֵד כָּל-גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר, בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ, וַיָּבֹא בֵּית אֱלֹהָיו, ומיציאו (וּמִיצִיאֵי) מֵעָיו, שָׁם הִפִּילֻהוּ בֶחָרֶב. וַיּוֹשַׁע ה' אֶת-יְחִזְקִיָּהוּ וְאֵת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, מִיַּד סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר--וּמִיַּד-כֹּל":
עוד מובא המעשה הזה במקום אחר בתנ"ך (ישעיהו לז,לו):
"וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה', וַיַּכֶּה בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, מֵאָה וּשְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה, אָלֶף; וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים"
מאה שמונים וחמישה אלף- כולם מפקדי גייסות (רש"י), ועימם עוד מאות מיליוני חיילים (הרי כל גייס וגייס כולל לפחות כמה אלפי חיילים), את כולם הכריע ה' בעבור ישראל. בקרב אומות העולם נחלה אמונה שירושלים מוגנת ממעל ואינה ניתנת לכיבוש בבחינת הכתוב (תהלים קמז,יב): "כִּי-חִזַּק, בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ": והגנה זו התאפשרה רק בזכות שהיו בני אותו הדור הולכים בדרכי ה'.
ההיסטוריה שלנו מלאה בעוד אינספור ניסים קטנים וגדולים, רק במלחמות האחרונות בלבנון ועזה שמענו על אינספור ניסים בשדה הקרב וניסים שהתרחשו בתוך ערי ישראל שספגו אלפי טילים ורק הרוגים בודדים, ובכלל עצם קיומנו ועמידתנו בין כל כך הרבה שונאים המבקשים רעתנו הרי זהו נס עצום בפני עצמו.
התבוננות מעמיקה בדברים אלו מעלה מסקנה שכאשר עם ישראל עושה את רצון ה', הוא זוכה להגנה מכל אויב ומכל צרה בבחינת הכתוב (תהלים צא,ז): "יִפֹּל מִצִּדְּךָ, אֶלֶף-וּרְבָבָה מִימִינֶךָ: אֵלֶיךָ, לֹא יִגָּשׁ": ואויבנו נגפים לפנינו כפי שהבטיחה התורה, אך כאשר איננו עושים את רצון ה' איננו יכולים להכריע אפילו צבאות קטנים (ולראיה מלחמת הלבנון השנייה- אשר לא עלה בידינו להכריע מיליציה המונה כעשרת אלפים לוחמים בלבד!).
"ולא תסור מכל-הדברים אשר אנכי מצוה אתכם... ללכת אחרי אלוקים אחרים לעבדם... והיה אם-לא תשמע בקול ה'..."
עם ישראל מאוחד הוא עם ישראל חזק, וכפי שהיטיבו להמחיש זאת רבותינו במדרש (תנחומא נצבים סימן א): "בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים, שמא יכול לשברם בבת אחת? (ודאי שלא יוכל לשברם משום שכולם אגודה אחת). ואילו נוטל אחת אחת, אפילו תינוק משברם": עוד מבואר בספרים שאם עם ישראל לא מאוחד הוא איננו רצוי לפני ה'- וכפי שכבר ביארנו- בלי עזרתו יתברך אין אנחנו יכולים אל מול אויבנו.
לאורך השנים, היו התורה והמסורת היהודית כדבק המאחד את עם ישראל סביב אותה מהות, סביב אותה תכלית- אך לפני אלפיים שנה בקירוב זנח העם את הדרך הזו המאחדת אותנו (ואף הוצב צלם בהיכל בית המקדש)- והדבר הוליד פילוג לשתי ממלכות (יהודה וישראל) ולשנאת חינם שהחלישה את עמידתנו, וכך התקיימו בנו הפסוקים הבאים:
"והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל... יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר ירד מן השמים... יתנך ה' נגף לפני איביך... יככה ה' בשגעון ובעורון ובתמהון לבב... ישא ה' עליך גוי מרחק מקצה הארץ... והצר לך בכל שעריך..."
וכפי שמובא בפסוקים הנזכרים, זמן קצר אחר כך החל מצור רומאי מסביב לחומות ירושלים, ובתשעה באב נבקעו חומות העיר והחל טבח נוראי בכל יושביה. עם ישראל חווה את אחד מרגעי השפל הגדולים בהיסטוריה שלו כאשר שש מאות אלף מאחינו היהודים נרצחו בחורבן בית שני שהיה גם חורבן כל הישוב היהודי בארץ ישראל.
"ואכלת פרי-בטנך בשר בניך ובנותיך..."
ובדיוק כמו בפסוק הנזכר, המעטים שהצליחו להימלט נאלצו להתחבא במערות חודשים ארוכים ללא מזון עד כדי שנתקיים בהם המתואר במגילת איכה (ד,י): "יְדֵי, נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת--בִּשְּׁלוּ, יַלְדֵיהֶן": וכמה קשה לעיניים אשר קוראות את התיאור הנורא הזה, וכמה עלינו להפיק לקח מההיסטוריה שלנו.
"והפיצך ה' בכל העמים... ובגויים ההם לא תרגיע ולא יהיה לך מנוח לכף-רגלך..."
לאחר חורבן הבית עם ישראל הופץ בגלות בין עמי הארצות, ושם כידוע לא היה לכף רגלינו מנוח. סבלנו מרדיפות, פוגרומים ושואה אחת. אחת יותר מדי.
למה חשוב שנזכור את ההיסטוריה?
מסופר כי בתקופה בה שלט נפוליון במצרים, במהלך סיור שערך בקהיר בתשעה באב, הוא הבחין בבית כנסת שממנו בקע אור נרות. הוא נכנס פנימה ומצא את מתפללי בית הכנסת יושבים על הרצפה, קוראים קינות בלב נשבר וממררים בבכי מר. שאל נפוליון את שמש בית הכנסת לפשר העניין זה השיב: "אנחנו מתאבלים על בית מקדשנו שנחרב". שאל נפוליון בתמיהה: "זה קרה לאחרונה? איך יכול להיות שלא שמעתי על כך?" השיב לו השמש שזה קרה לפני אלף שש מאות שנה. נפוליון ההמום שאל "לפני אלף שש מאות שנה ועכשיו אתם בוכים ככה?!" כאשר יצא החוצה אמר נפוליון ליועציו: "עם שבוכה כך על ההיסטוריה המפוארת שלו עתיד לקום לתחייה ועוד ישוב לארצו".
"ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקלו... וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלקיך שמה".
והנה כמאמר הפסוק הנזכר למעלה וכפי שחזה הנביא (יחזקאל לח, ח):"מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם": הרי הנבואה מתגשמת לנגד עינינו בעשרות השנים האחרונות, ועם ישראל הפך לעם היחיד ששב לארצו אחרי כאלפיים שנות גלות!
האם אנו באמת זוכרים את ההיסטוריה?
לצערנו אנו רואים בימינו דור שגדל ברחובות ולא על אדני התורה- דור שלא לימדוהו בבתי הספר את המסורת שהגנה על עם ישראל- כיצד יתכן שמלמדים בבתי הספר על תרבות יוון ואילו דפי הגמרא נשארים יתומים ואין אב?! האם הדבר הזה הוליד לנו דור מוצלח? הרי רואים בכל פינת רחוב שנאת חינם, לשון הרע ואחוזי פשיעה נוראים. נראה כי שכחנו את מסורת אבותינו אשר הגנה עלינו לאורך השנים מכל צרה ומכל אויב! נראה כי לא ממש הפקנו לקחים מההיסטוריה שלנו!
אז מהו הפתרון?
אמנם עם ישראל שב לארצו, אך אנו עדיין נמצאים בגלות, משום שכל זמן שלא נבנה בית מקדש הרי זוהי גלות. כיום אלו בני ישמעאל המחזיקים בהר הבית, ולכן נקראת גלות זו בשם "גלות ישמעאל", עליה כתב אור החיים הקדוש כי תהיה קשה יותר מגלות מצרים: "גלות מצרים היו משעבדים, מאכילים ומלבישים, והן גלות ישמעאלים- אשרי מי שלא ראום- משעבדים וממררים את חיי ישראל": ובמדרש מתואר העתיד להתרחש לקראת ביאת המשיח, ימי "עקבתא דמשיחא", אשר את תחילתו אנו רואים בימינו:
"אמר רבי יצחק: שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי האומות מתגרים זה בזה. מלך פרס (איראן) מתגרה במלך הערבי, והולך מלך הערבי לאדום (הנצרות) ליטול עצה (לבקש עזרה) מהם. וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם. וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם. ויאחזו אותם צירים כצירי יולדה (חרדה מהטרור האיראני). וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים: להיכן נבוא ונלך? להיכן נבוא ונלך? ואומר להם (הקב"ה): בניי, אל תתיראו! כל מה שעשיתי, לא עשיתי, אלא בשבילכם! מפני מה אתם מתיראים? אל תיראו, הגיע ימי גאולתכם!":
לכן, אל לנו להתיירא אלא להמשיך לסמוך ולבטוח באבינו שבשמים, ומבאר אור החיים הקדוש כי יש לעם ישראל שתי הצלות:
א. ייסורי הגלות שאנו חווים הנם הכנה לגאולה השלמה, וזהו "הבירור הסופי" שבו יתברר מי חלשי האמונה שמחמת הדוחק והצרות יעזבו את ה' ומי המאמינים האמיתיים שידבקו ויבטחו בו כנגד כל הסיכויים- והם הראויים שיזכו להיגאל בגאולה השלמה.
ב. ישראל הם בני תורה, מה שאין כן אצל אומות העולם, וככל שיעסקו יותר בתורה יעמוד הדבר לזכותם ויקרבם אל הגאולה השלמה.
כאשר אדם מוקף בכלבים עזי נפש לא יועילו לו הניסיונות להרגיעם- עליו לפנות לבעליהם כדי שזה יסיר מעליו את האיום. ההיסטוריה הוכיחה שבכל עת צרה, אם ידענו למי לפנות זכינו לישועות נפלאות. כמה וכמה אימפריות קמו בדרך, המה כשלו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד, שרדנו הכל והפכנו לעם העתיק ביותר בעולם על אפם וחמתם של שונאינו. הגיעה העת שנקיים את הכתוב: "ושבת עד ה' אלוקיך": כי זו העת לשוב לאבינו שבשמים, זו העת להאמין!
יהי רצון שנזכה כולנו לסור מרע ולעשות טוב, להתחזק באמונה, בטחון ויראת ה', לחזור בתשובה שלמה, ואז יצילנו ה' בעולם הזה וישים חלקנו לעולם הבא.
אמן כן יהיה רצון.
השיבנו ה' אליך ונשובה - חדש ימינו כקדם
נשאלת שאלה האם הפסוקים "והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל... יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר ירד מן השמים..." מתייחסים לבצורת אותה אנו חווים בשנים האחרונות? שהרי נחושת לא ממטירה גשמים וברזל לא מצמיח יבול, וכבר אמרו רבותינו (תענית ז,ב): "אם ראית רקיע שקיהה כברזל מלהוריד טל ומטר, בשביל מעשה הדור שהן מקולקלין": וכבר הזהירה תורה שאם נעזוב את דרכיה לא יהיה מטר והאדמה לא תיתן את יבולה שנאמר (דברים יא,טז-יז): "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹקִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם. וְחָרָה אַף-ה' בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ": ועל כן אין זה עונש אלא אכיפת חוק שנקבע מראש.
ואולי הפסוקים "והיו שמיך אשר על ראשך נחשת... יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר ירד מן השמים..." מתייחסים לנשורת שיורדת מהשמים אחרי הפצצה גרעינית? מה שעד לא מזמן היה נראה כסיוט רחוק מתקרב למציאות כאשר איראן מעשירה אורניום בהיקפים עצומים, וכבר אמרו רבותינו (סנהדרין צז,ב): "אם אין עושין תשובה אין נגאלין אלא הקב"ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב": וכבר הזהירה תורה שאם נעזוב את דרכיה אנחנו עלולים לאבד את ארצנו חס ושלום שנאמר (דברים יא,טז-יז): "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹקִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם... וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר ה', נֹתֵן לָכֶם": וגם כאן אין זה עונש אלא אכיפת חוק שנקבע מראש.
ואולי הפסוק "והיו שמיך אשר על ראשך נחשת.." מתייחס למה שאמרו רבותינו (ברכות לב,ב): "מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמיים שאין תפילתן מקובלת": כי מיום שחרב בית המקדש נסתלקה שכינה למעלה והחלה הנהגת ה' להיות נסתרת בבחינת הכתוב (תהלים צא,א): "יֹשֵׁב, בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן": ואין תפילותינו נשמעות עוד.
ושאלה נוספת האם הכתוב "יככה ה' בשגעון ובעורון ובתמהון לבב..." מתייחס לעיוורון המדיני שאנו רואים כיום אל מול האיומים ההולכים וגוברים? או אולי לעיוורון הרוחני שבו לוקים המוני בית ישראל ואשר מונע מהם להבין כי נצרכים לתקן דרכיהם? וכמו שאמרו על דורנו (סוטה מט,ב): "האמת תהיה נעדרת": שיהיו המוני העם רחוקים מן האמת. וכן האם השגעון זהו אותו השגעון המטריף אנשים כיום להרוג בבני משפחתם כמו שאמר הנביא (מיכה ז,ו): "כִּי-בֵן מְנַבֵּל אָב בַּת קָמָה בְאִמָּהּ כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ"? ולכן צריך כל אחד מאיתנו לבדוק את דרכיו ולהשתדל לחנך בניו לדרך טובה, ואז נזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.