אור שמח על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יד · הלכה יא
ירושלמי תרומות פ"ה ה"א על דעתיה דר' יוסי ניחא דאר"י בשם חזקיה ור' יונה בשם ר' ינאי ונתתם ממנו את תרומת ד' לאהרן הכהן עשה שינתן לאהרן בכהונתו, על דעתיה דכהנא דו אמר טול מן המקודש שבו ואמור אף הכא טול מן המקודש שבו אע"ג דכהנא אמר תמן טול מן המקודש שבו מודי ובלבד בדבר שהוא זקוק ליתנו לכהן, פירושו, דלעיל ריש פ"ב אמר תרומע"ר לימדה על תרומה גדולה שלא תהא ניטלת מן הטהור על הטמא והיא ניטלת מן הטהור על הטמא מנין, פירוש שתרומ"ע ניטלת מן הטהור על הטמא ר' כו' ונתתם ממנו את תרומת ד' לאהרן הכהן עשה שינתן לאהרן בכהונתו. פירוש כשהוא טהור וראוי לעבודה לכן ע"כ תפריש מטהור דאילו טמאה לא חזיא ליה לבד מהסקה [וקרוב לזה מה שאמרו בתלמודין ריש חלק מה אהרן חבר אף בניו חברים יעו"ש] כהנא אמר מכל חלבו את מקדשו ממנו טול מן המקודש שבו, היינו מן הטהור שקדוש יותר שראויה לאכילה ואם יאכלנה טמא יתחייב מיתה, ולזה אמר כאן על משנתינו דתנן סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה כו' או למעשר ראשון כו' ירקבו הא במעשר ראשון הטבול לתרומת מעשר מיירי וכמו דתנא בסיפא בטהורה אם למעשר ראשון נפלה יקרא שם לתרומת מעשר [וכמו דדייק מזה דטבל מעלה וכדתני ר' חייא] וא"כ אמאי לא תני ברישא דמפריש תרומ"ע ממקום אחר הא תרומת מעשר ניטלת מן הטהור על הטמא יפריש מן מעשר ראשון אחרינא על הנך המעורבין בתרומה טמאה, ולכן אמר דלר' ינאי דדייק מקרא דונתתם ממנו את תרומת כו' לאהרן הכהן א"ש דדוקא במע"ר טמא שהוא אוכל המעשר רק התרומה הוא שמצי למיתן לכהן ממנו גופא מהטמא ויהי' להסקה, לכן אמרה תורה שינתן לאהרן בכהונתו ותפריש מן הטהור על הטמא שיאכלנה בכהונתו, אבל כאן שאינו נותן לכהן כלל כיון דירקבו ולאיבוד אזלי לכן אינו מחוייב להפריש מן הטהור עליהן. ע"ד דכהנא דטול מן המקודש שבו ודייק מקרא דבהרימכם את חלבו א"כ מצוה להפריש מן המקודש היינו מן הטהור ויפריש כאן מן הטהור עליהן, ומשני מודה ובלבד בדבר שהוא זקוק ליתנו לכהן אז מצוה להפריש מן המקודש, משא"כ כאן אם יפריש מן המעשר שנפלה לתוכה תרו"ט הלא לא זקוק ליתנו לכהן כיון דכולהו לאיבוד אזלי לכן לא צריך להפריש עליהן מן הטהור, וזה פשוט מאוד, ומש"כ רבינו אלא ידליק הכל פירוש דמע"ש והקדש יפדון ואח"כ ידליק דמע"ש אסור להדליק ופשוט: