אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק טו · הלכה ו

הלכה ב

שאור של תרומה כו' והגביהו כו' ה"ז מותרת.
נראה פירושו דהגביה אחד ממאה שבה לתרומה כדין מדומע במאה ואחד שצריך להרים וכבר הותר, לכן אם נתחמץ אחר כך כבר נתבטל ואינו חוזר וניעור, וטעמו דאילו היה כאן העיסה שהגביה כדין הלא אימור אז לא היה בהשאור לחמע העיסה ואינו ידוע אם היה בו לחמץ כל העיסה לכן מותרת. ולפ"ז א"ש גירסת כת"י אור הגנוז ודפוס צוקערמאנדיל בתוספתא שם שאור של שביעית שנפל לעיסה ידע בו ואח"כ נתחמץ אסורה, שאף שידע וכבר נתבטל בשביעית שאין צריך להרים מכל מקום כיון דנתחמץ אחר זה הרי חוזר וניעור דליכא טעמא דפרישית ואף אם נטל מהעיסה אימור דחוזר וניעור שהרי רואין אנו שמחמץ כיון שאינו צריך להרים ודוק. ואפשר היה לפרש שהגביה להשאור של תרומה ואפילו כן שרי כי נתחמץ אחר זה משום דאימור העיסה בעצמה הוחמצה ולא בא פעולת החימוץ מהשאור לבד, אך לפ"ז לא יתכן לחלק בין תרומה לשביעית ועוד דסוגיית הירושלמי פ"ב דערלה אינו מתחוור לפ"ז כיון דסלק להאיסור היינו השאור וע"כ דהגביה כדין שצריך להרים והשאור נשאר בעיסה, והפירוש כדבארתי לעיל שזה מקרי לא הוכר האיסור ויעוין פרי חדש סימן צ"ט והנ"ל כתבתי בס"ד:

סוף הספר

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה