אור שמח על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ו · הלכה ד
גזירה שמא ישא חרש כהן כו'.
בזה הכריח רבינו את פירושו דאפילו השיאה אביה לא תאכל גזירה אטו נשואי חרש דהוי דרבנן, דלפירוש רש"י תמוה מאוד דבמאי איכא למיגזר טפי כשהוא חרש מנשואי חרשות הא תרווייהו דרבנן ויעוין רש"י פ' חרש ורז"ה והעיקר כרבינו: