אור שמח על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ו · הלכה ז
בית התבן בית הבקר כו' פטורין כו'.
פסק כרב שמואל ב"י דתני קמי' דרבא וכן אזלא משנתנו בפרק משוח מלחמה דדריש אין לי אלא בית בית התבן ובה"ב ובית האוצרות ת"ל אשר בנה מכל מקום הרי דצריך רבוי לרבות ור' אליעזר בן יעקב אמר אין לי אלא בית על אלו אין חוזר מהמלחמה הרי דפסיקא להו דאינן בכלל ובית והכא דריש מביתך כי היכי דלא נילף מהתם אבל הא חזינן דאינן בכלל בית וזה מוכרח כפסק רבינו.
בית שער אכסדרה וכו' פטורין מן המזוזה וכו' אם היו בתים החייבין במזוזה פתוחין למקומות אלו חייבין במזוזה.
נשאלתי בבית שיש בו כמה בתים, מהם בתים שדר בהם ישראל, ומהם בתים שדר בהן עו"ג, ויש פרוזדור שנכנסין בה לבתיהם, ובהפרוזדור מונח כלים וכיו"ב אם פתח הפרוזדור חייב במזוזה.
והנה בבית שישראל וגוי שותפין בו הוא מפורש ברמ"א סימן רפ"ו דפטור ממזוזה, והרשב"א פליג וס"ל דחייב מדלא מוקי בחולין ביתך למעט שותפות גוי, אמנם פה יש ספק אחר, דביומא דף י"א אמרו הני אבולי דמחוזא מ"ט לא עבדו להו רבנן מזוזה, ופרש"י שערי עיר ששמה מחוזא והיו רובן ישראל והנה אם סבר רש"י דביתך ממעט שותפות עו"ג מה לי אם מעוטו של עו"ג אינו ביתך, ואם ביתך לא ממעט מה איכפת לן שרובה עו"ג, הלא דירת ישראל עכ"פ חייבת במזוזה, ועמד ע"ז בשו"ת רעק"א. אולם דברי רש"י מוכרחים, דבירושלמי שם יומא פ"ק מ"ט דרבנן בשעריך וכי בית דירה הן התיב ר' יוסי ב"ב והתניא בשעריך לרבות שערי המדינה וכי בית דירה הן לא שבהן הן נכנסין לבית דירה, ה"נ שבהן נכנסין לבית דירה, אם כן חיובא דשערי מדינות ושערי עיירות דבהן עשוי שנכנסין בהן לבית דירה ואין חיובו מצד עצמו ואם כן תביט על מי מתייחס השער אם רובא ישראל א"כ חשבת כאילו נכנסין לבית דירות ישראל בהן, וחייבין במזוזה ומקרי בשעריך דסלק מיעוטא כמאן דליתא, דאטו אותו השער אינו נצרך לבתי ישראל ומתיחס רק אל בתיהן, אבל כי רובא עכו"ם הרי נכנסין בה לבתי דירות של עו"ג, והוי כמו שער מדינה של גוים, דאדעתא דרובא איתעבידא הך שער, וכמו דאמרו בסוף פרק כל כתבי אדעתא דרובה מחממי אדעתא דרובה מדלקי כו' ויעוי' כתובות דף מ"ה מבשעריך דממעט שערי עכו"ם תלוי בעיר שרובה גוים דתו הוי שערי גוים הרי דברובא תלוי' מלתא וכן גבי מזוזה. ודו"ק. אבל בית שעיקר חיובו מצד עצמו שהוא בית דירה אטו כי דר בה הגוי אין דירתו ממעט דירת ישראל ולא מקרי ביתך אף כי דר עו"ג אחד בין עשרה ישראלים, וזה ברור מאד. וכיון שכן לפסק השו"ע דבית האוצרות ובית העצים חייב במזוזה אם כן מה שדר בה העו"ג בתשמיש שמניח בה עצים ואוצרותיו הוי בית לענין מזוזה ותו לא מקרי ביתך דישראל אף אם עשרה ישראלים דרים בה. אבל לשיטת רבינו דפוסק דבית העצים פטור מן המזוזה דלא מקרי בית תו הוי הפרוזדור רק כמו בית שער ולא דר בה לא הגוי ולא הישראלים רק דהוי בית שער שבו נכנסין לבית דירה אם כן אם רובן הדרים בבתים ישראל הלא נכנסין בו דרך הבית שער ומקרי דמתייחס דהוי ב"ש לבתי הישראלים, וחייב במזוזה דבר תורה, וזה ברור אם לא באופן דיש חשש סכנה כמו"ש הפוסקים ודו"ק.