אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק י · הלכה יא

הלכה ח

אבל ערבית של ראש חודש אם לא הזכיר אינו חוזר.
עיין בלחם משנה שהביא דברי התוספות ד"ה לפי שאין מקדשין כו' שי"מ דוקא בלילה הראשונה כו' אין מחזירין אותו אבל בלילה שנייה מחזירין אותו שכבר מקודש מיום שלפניו כו' ע"ש. ומעודי היה לפלא בעיני הלא קיי"ל במסכת ראש השנה דף כ"ד כר' אלעזר בר' צדוק דאם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קדשוהו שמים, א"כ ביום שני א"צ קדוש ב"ד ולמה אין מחזירין אותו באם לא אמר של ר"ח בלילה, וזה צע"ג. עד שמצאתי להתוספות במסכת סנהדרין דף יו"ד בב"ד שלמעלה מקדשין אותו בשחר יום ל"א. ולפ"ז בערבית שעדיין לא קדשוהו ב"ד של מעלה אין מחזירין אותו - אך מנא להו הא ועוד דבתוספתא דרה"ש איתא טעמא אחרינא דאם לא נראה בזמנו הוא מקודש מחודש שלפניו וכבר קדשוהו ב"ד בחודש העבר. דא"א לחודש יותר משלשים ולפ"ז ודאי מחזירין אותו - ושוב אתא לידי תוספות רא"ש על ברכות העיר קצת ואינו מובן כונתו. אולם פירוש הגמרא מסתברא מילתיה דרב בחודש מלא אבל חודש חסר לא דפירש רש"י משום דיאמר למחר דמוכרח דקידשו שני ימים ר"ח אינו מחוור.
אמנם לשיטת רבינו החדשה דבכ"ט קודם הלילה יוכל הלילה להתקדש היינו שיקדשו ב"ד את יום שלשים דהוא יום מחר' ביום כ"ט, אבל לקדש ביום שלשים את יום שלשים ואחד, זה אין ביכולתן דאם יש פנאי לקדש ומקדשין באותו יום, אותו יום מוכרחין לקדש, וזה שאמר דאם הוא נקבע ביום שלשים ואחד, אז שייך שאין הלילה יכול להתקדש, וכת"ק דאמר דמקדשין אף אם לא נראה בזמנו, אבל אם ר"ח הוא יום שלשים, אז יוכל גם הלילה להיות ר"ח אם יקדשוהו ביום כ"ט ולכך מחזירין אותו וזה נכון. ובגמ' בשבת כ"ד ע"ב אינו צריך להזכיר של יו"ט ולא אמר ר"ח משום שאינן קובעין החדש בלילה ודאי א"צ להזכיר.

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה