אור שמח על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק י · הלכה א
ואם טעה באחת מן האמצעיות חוזר לתחלת ברכה שטעה בה.
ופסק דלא כרב הונא משום טעמו דהתוס' הובא בהגמ"י. ולי נראה עוד ראיה דפריך ממשנתינו דקאמר מתחלת הברכה שטעה בה אמר לך ר"ה אמצעיות כולהו חדא ברכה נינהו, ובפרק ג' דף כ"א הני בני בי רב דטעו ומדכרי דחול בשבת מהו שיגמרו וא"ל גומרין כל אותה ברכה, ואם כן מוכח דברכה אחת גומרין כמו אתה חונן לחודא דלא מצית למימר דכוון לכולהו אמצעיות דאחרונות איתא גם בשל שבת, וכן דייק רבינו לקמן הלכה ז' גומר ברכה שהתחיל בה, ומוכחא דכל חדא ברכה מאמצעיות חשובה בפני עצמה וכי התפלל של שבת גומר אותה לבדה ומתחיל של שבת וזה דלא כרב הונא וזה ברור ודו"ק: