אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות תעניות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ה · הלכה יא

הלכה ו

ומקצת החכמים נוהגין שלא להניח בו תפילין.
מצד הדין מותר להניח תפילין. שאעפ"י שאמרו כל מה שנוהג באבל נוהג בט"ב לאו כלל גמור הוא שהרי כפיית המטה בט' באב אין לנו ההמ"ג ע"ש. ואין זה ראיה שהרי תנא דברייתא סבר שמה דאף לדברי חכמים נוהגין בכפיית המטה בט"ב ורק בשאר מטות פליגי, הא מטתו לכו"ע כופה אלא תנא דמשנתינו אמר ולא הודו לו חכמים כל עיקר וא"כ בתפילין לא אשכחן למשנתינו דפליגי אפשר דנוהגין שלא להניח אולם דברי הרמב"ן ברורים. והנה שיטת הירושלמי נראה דסובר פירוש אחר במשנתינו. דז"ל הירושלמי יאות א"ר יודא מ"ט דרבנן עשו כמי שמתו מוטל לפניו אינו לא כופה את מטתו ולא ישן ע"ג מטה כפויה. ואמתת כוונתו דמפרש דקאי על הא דלעיל מיניה במשנתינו, ערב ט"ב לא יאכל אדם שני תבשילין לא יאכל בשר ולא ישתה יין כו' ר"י מחייב בכפיית המטה ולא הודו לו חכמים וברור דלשיטת הירושלמי קאי על ערב ט"ב, שר' יהודא מחייב לכפות המטה וחכמים פוטרים דערב ט"ב הוי כמתו מוטל לפניו שעדיין לא נקבר ולא חלה עליו אבלות לענין רחיצה וסיכה כמו"ש הרמב"ם פ"א מהלכות אבל שלכן רחץ דוד כו' ולכן הוי כאונן שפטור מכפיית המטה ואינו אוכל בשר ואינו שותה יין ומותר ברחיצה כדברי רי"ש בר"י, אבל משהגיע ט"ב הוי כמו אבל אסור ברחיצה ובסיכה וחייב בכפיית המטה. ומצאתי סברה זו מביאין בשם תרומת הדשן ונהניתי. אולם הפירוש בירושלמי ברור. ולפ"ז מה שהובא ברי"ף דברי הירושלמי צריך מובן, דבגמרא דילן משמע דאינו נוהג כלל דתניא עוברות ומניקות מה תהא עליהן ודו"ק.
שוב מצאתי זה בביאורי הגר"א סימן תקנ"ט.

סוף הספר

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות תעניות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה