אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ד

פרק ג

הלכה ו

והזורע ספיחי שביעית כו' הגדולין מותרין.
נ"ב פירוש דאף קדושת שביעית אין בהם ומותר לסחור בהן ויעוין פי"א מתרומות בהשגות אולי כוון לזה. וכן לשון המשנה ספיחי שביעית גידוליהן חולין היינו דאין בהן קדושת שביעית, ורבינו קצר בלשונו שמשמע מלשונו שחכמים לא גזרו עליהם שלא לאכלם אבל קדושת שביעית אימור יש בהם, וזה שהוסיף שם הראב"ד ודוק:

הלכה יד

וכן אם זרעו לזרע ולירק אסור.
נ"ב דגם זרעו מתחשב כירק למיזל בתר לקיטה והוי כספיחי שביעית להחמיר אבל לקמן בהלכה ט"ו זרעו לזרע וירק ירקו מותר דלא אזיל בתר זרע להלוך אחרי גמר פרי להיות כספיחי שביעית להחמיר, וכן לעיל בהלכות מע"ש פ"א ה"י דזרעו לזרע וחשב לירק הולכין אחר מחשבתו זרע לירק וחשב עליו לזרע לא חלה מחשבת זרע עליו כו':

הלכה כ

ובין כך וב"כ הבצלים כו'.
נ"ב פרק הנודר מן הירק (דף נ"ט) כרשב"ג והיכי דלא טרח אבל היכי דטרח בטיל בשביעית דאיסורו ע"י קרקע וגבי מעשר אין איסורו ע"י קרקע ולא בטל רק בתיקנה דעשר תעשר תבואת זרעך דהיתרא זרעי אינשי ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה