אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ז · הלכה ג

הלכה א

אם תבעו [ב]תוך שלשים יום על השוכר להביא ראיה כו':
כבר תמה הלח"מ, דבפ"ג משכנים פסק שאם בא לתבוע מה שהוסיף על הגובה יותר מד' אמות דנשבע בנק"ח ונוטל, וכאן דבגמרא מוכח דבתוך זמנו יותר עביד אינש דפרע פסק שנוטל בלא שבועה. ונראה משום דאף ע"ג דאין שכירות משתלמת אלא לבסוף בכ"ז אלו הוי ידיע לן דהך גברא דאוגיר לא יתן לעולם זוזי ואגר שכירותו, ודאי דאדעתא דא לא אוגיר ומצי מפיק ליה כיון דבעי לדור בביתו בלא מעות, ואי בעינן לדמויי דמי לעיל ונפיק אזוזי במקח דהדר זבינא, וכאן דהשוכר אמר דנתן כבר המעות של השכירות ואינו רוצה ליתן דמי אגרא, א"כ המשכיר אמר דאיהו הוא דאגרה מיניה ולא בעי למיהב השכירות לאחר שלשים משום שאומר שכבר נתן, ואם כן אדעתא דא לא השכרתי לו הבית, והשוכר טעין נתתי לו השכירות א"כ טוענין על הדירה והשוכר בעי לאפוקי הבית לדור מהמשכיר דארעא ברשות בעלים קאי והוי הוא המוציא מהבעלים את הבית לדור בו והמשכיר מוחזק בהך בית ולכן נוטל שלא בנקיטת חפץ, אבל תמן דהשותף שבנה מוציא מרשות בעלים את הממון נשבע ונוטל ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות שכירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה