אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ב · הלכה ז

הלכה ה

קטן שהפקיד ביד (ה)גדול או השאילו כו':
הרב המגיד כתב, ואף ע"פ שמכי יתן איש לרעהו למדו זה וכו', לא לענין שומרין פטרו הכתוב אלא (לענין) עירוב פרשיות כתוב כאן כו'. ולפי המתבאר מדברי רבינו בהלכות גניבה פרק ד' הלכה ט' הוא, דכי יתן איש לא מיעט התורה רק בשומר שאם נשבע על פקדון מקטן ונמצא שהוא עצמו גנבו אינו חייב בתשלומי כפל, ורק לענין תשלומי כפל מיעטו רחמנא, אבל לא משבועת השומרין דאיתא בלא טענה, וכן מורה פשטא דסוגיא דפרק הגוזל דעל מה דאמר ר' יוחנן דטוען טע"ג באבידה משלם כפל ע"ז פריך מהך ברייתא דממעט קטן מכפל, אמנם מדברי רבינו שלא כתב רק פקדון ושאלה אצל הקטן ולא הזכיר שומר שכר, נראה משום דשכירות פועלים דקטן לאו מידי הוא, ומן התורה אין שכירותו קיים, ואף בהגיע לעונת הפעוטות דמדבריהם הוי שכירותו כדין מקחו, אולי כיון דבשומר שכר הוא חיוב על גופו ליתן שכר אין זה בכלל מקחו, ואף דמתחייב ליתן להפועל שנהנה ממנו שכירות, אולי אין זה בשומר דכיון שלא עשה מעשה רק שמר נכסיו אינו מחויב לשלם לו לכן אף השומר אינו חייב בגניבה ואבידה, אולם מן התורה ודאי כיון דאין מקחו קיים מצי לתבוע כשכר מהשומר דלא הוי כנהנה ממנו ותו א"ש דכתיב כי יתן איש גבי שומר שכר דשם לא הוזכר כפל ולא שבועות דעלמא דכיון דמצי הדר לתבוע ממנו השכירות תו לא נתחייב בחיוב שומר שכר ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות שכירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה