אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ב · הלכה א

פרק ב

ואם קנו מידו חייב באחריותן כו':
מרן בב"י כתב דאם קנה שיתחייב בדין השומרין היינו בשומר שכר להתחייב בתשלומין, אבל שומר חנם דבפשיעה חייב בדברים אלו רק משבועה פטור א"כ הוי קנין דברים ולא מצי להשתעבד ע"י קנין לשבע, ולפ"ז א"ש מה דאמר הגמרא שבועה זו תקנת חכמים כדי שלא יהיו בני אדם מזלזלין בהקדשות כמבואר בהלכה ב', משום דע"י קנין לא יוכלו להפקידם אצל בני אדם, דיאמרו דנאנסו ויהיו פטורין מלשלם, אבל אם נימא דיוכל לחייב עצמו בקנין א"כ למאן תקנו, להנודר בעצמו לא שייך תקנה וע"כ דלהנפקד מן הגזבר צריך תקנה, ולו היה סגי בקנין, וע"כ דלשבועה לא יכול להתחייב בקנין, ובזה א"ש מה שתמה הרב בש"ך סימן ס"ו ס"ק קכ"ו לשיטת הפוסקים דסברי דאפילו מפשיעה פטור לשלם איך שייך שבועה זו תק"ח כו' שלא יזלזלו בהקדשות הא על פשיעה בעצמה פטור לשלם, ולפ"ז ניחא שפיר דעל התשלומין חייב דמיירי בשקנו מידו, ואם נגנב או נאבד חייב בתשלומין ודוק:
ומה שהקשה הקצות סימן ש"א, דלמה לי קנין בהקדשות לענין חיוב תשלומין ת"ל משום דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט, א"ש בפשיטות דמשום דאמירה לגבוה יכול לישאל על זה בחרטה דמעיקרא או בפתח, אבל משום קנין דמהני אפילו בהדיוט אף בקרקע א"כ אינו מועיל שאלה בהקדש, ועיין מה שפירש הש"ך סימן רנ"ה בטעם דלאחר שבא ליד גזבר לא מהני שאלה יעו"ש, ולפי מש"כ הרשב"א במיוחסות סימן רנ"ה דבדבר הנדור מאחרים כמו משה שלא רצה לשבת במדין רק בשביל שאם לא נדר אז לא נתן יתרו לשבת בביתו סגי בחרטה דהשתא, א"כ הכא שבלא הקנין לא יתן לו לשמור הקדש בשכר א"כ מועיל חרטה דהשתא וא"ש בפשיטות ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות שכירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה