אור שמח על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יב · הלכה י
מותר לשחוט את המעוברת עובר ירך אמו הוא כו':
כן הוא בפסיקתא זוטרתא, והפירוש, דלענין שחיטה שריה רחמנא דאינו צריך לשחוט ובהמה בבהמה שריא רחמנא וחשבה רחמנא לעובר כירך מאמו, וכיון דאינו צריך לשחוט אותו, תו כי שחיט ליה הוי שחיטה שאינה צריכה ואין זה שחיטה המתרת, רק הוי כמו נחירה ועיקור, דדוקא שחיטה הנצרכת להתיר מאיסורי אמה"ח ואינה זבוחה מקריא שחיטה, אבל הך שחיטה אינה נצרכת לההיתר והוי כמו שאר תיקוני אכילה כהפשט וכיו"ב, וזה טעם נכון לסתום פי הצדוקים [וראה בספר האשכול בשם ר"מ גאון מה שהשיב למינים] ולפ"ז אף שישבה על המשבר ואמרו בפ"ק דערכין כיון דעקר גופא אחרינא הוא, מותר לשחוט, דלשחוט את הולד שמותר בלא שחיטה דמבבהמה נפ"ל אף דעקר כ"ז שלא נולד דא"צ שחיטה, ואינו צריך לעשות פעולת השחיטה בהולד. ולגבי זה אין נפק"מ אם נעקר ועדיין הוא בכלל כל בבהמה תאכלו וזה פשוט, וכבר השבתי כן לחכם אחד, וזה הלשון בכוונה זו תמצא ברש"י ביצה דף ו' ד"ה הטריפה בנה אסור אם נמצא בתוכה דעובר ירך אמו הואיל ובשחיטת אמו אתה בא לאכלו כו' דכוון דלענין זה חשבתו התורה כירך אמו ודוק בכ"ז: