אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק י · הלכה ג

פרק י

בהמה שנשמט הירך שלה מעיקרו כו'.
בהשגות אלא שבעצם נאמרו שניהם והוא הכף עצמו שנשמט ראשו העליון מהשדרה וזהו שמוטת ירך אבל בוקא דאטמא הוא הראש התחתון שנשמט מן הקולית הוא כעין בוקא ונכנס למכתשת שבכף כו'. לפי הבנתי בדברי הראב"ד יתכן דהבוכנא הוא מעצם העליון הנקרא קולית ואם נפסקו ניביה ונשמט מאסיתא מעצם שקורין האנקא זה בוקא דאטמא דשף מדוכתיה וכפירוש רבינו ורש"י וכולהו קדמאי, רק שמוטת ירך הוא שהעצם שקורין אותה האנקא אם הוא נשמט מן השדרה וזהו שמוטת ירך דאמרו ושקלו וטרו ביה טובא (בדף נ"ז) אם בעוף טריפה והוא כמו שמוטת הגף שסמוך לגוף כן שמוטת ירך הוא שעצם האליה שתחתיתו כף ואסיתא, אם הוא נשמט בראשו מן השדרה ע"ז שקלו וטרו בו, כן נ"ל אחרי העיון בלשון הראב"ד. והרשב"א הבין משיטתו, דשמוטת ירך מורה שאם נשמט הקולית מן האסיתא, ובוקא דאטמא הוא השוק שנשמט ושף מן עצם הקולית, וזה לא משמע מלשון ההשגות שדייק מן השדרה, וכן לשון ראש התחתון שנשמט מן הקולית אינו מורה כן עיין ותבין דראש התחתון פירוש של הכף שהזכיר קודם ראשו העליון ודוק:
ודע שבעצם שקורין האנקא הוא עצם שהקולית נכנס לתוכו, רש"י קרי ליה עצם האליה שקורין האנקא (בדף נ"ד) ופירש (בדף י"א) שהחוט מתפרש שם ומתפצל לג' האחד פורש לצד עצם ימין האליה שקורין הנקש כו', ובשבת (דף קנ"ב) וינאץ השקד זו קליבוסת פירש עצם של האנקא שהירך תקוע בו, ולפ"ז הא פרש"י (בדף מ"ו) פרשה עצמה מהו נשבר הצלע עצמו [מצלעות קטנות של אליה] הרי דנשבר העצם שקורין האנקא מספקא ליה אם טריפה מחמת שחוט השדרה נמשך לשם יעוין ותשכח, אמנם בדף צ"ג פרש"י תרבא דקליבוסתא, עצם קטן הוא ומונח על עצם שקורין האנקא ומחובר לחולית האליה כו' הרי דפרש"י דהוא עצם אחר קטן יוצא מהחוט של האליה ועליו בעי פרשה עצמה, ודלא כמו שפירש בשבת שקולבוסת הוא עצם שקורין האנקא, וצריך ביאור, אמנם כוונת הראב"ד נראה פשוט כמוש"ב ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות שחיטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה