אור שמח על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ט · הלכה יט
נפלה מן הגג ולא עמדה כו' וכששוחט אותה אחר מע"ל צריכה בדיקה כמו שבארנו.
הנה בעמדה ושהתה מעל"ע, אם שחטה אחר כך כתבו הפוסקים דאפ"ה צריכה בדיקה, ובנו של הש"ך בנקודת הכסף קבע מסמרות דדעת רבינו דבעמדה ושהתה מע"ל אינה צריכה בדיקה ומה דתני ולא עמדה קאי גם על סוף ההלכה, ובמחכ"ת מדברי רבינו נראה מפורש דבעמדה ושהתה מע"ל ג"כ צריכה בדיקה, ממש"כ בהלכות יו"ט פ"ב ה"ד, בהמת חולין שנפלה מן הגג ועמדה מע"ל והרי היא צריכה בדיקה, ואם בעמדה ושהתה מע"ל לא היתה צריכה בדיקה, ודאי רבינו הוי דייק בלישניה ולמיתני שהתה, ולא עמדה. אך נראה לי ראיה לזה מהך דפרק כל הזבחים שנתערבו, דתני טריפה שנתערבה ומוקי ר"ל בנפילה ואמר משום דסבר הלכה צריך בדיקה וקשה אמאי תני ירעו לימא דימתין מעת לעת, וע"כ דלמאן דאמר הלכה בעי בדיקה, גם אם שהתה מע"ל בעי בדיקה, ומכש"כ לדידן בעמדה, דבעמדה לחוד בעי בדיקה, גם אם נצטרף לזה ששהתה מע"ל ג"כ בעי בדיקה, ואין לדחות דהתם הוא משום דחייה כיון דאידחו מעל"ע מהקרבה תו אידחי לעולם, דפוק חזי לרבנן בתוספות פרק אלו טריפות (דף נ"א) ד"ה עמדה אינה צריכה מע"ל, שכתבו והשתא ע"כ עיקר שנויא לא הוי מעמדה צריכה מע"ל דאכתי ליבדקיה בהילוך, ועוד כיון דמע"ל סגי אמאי קתני ירעו עד שיסתאבו יעו"ש, ומאי מקשי הא טעמא משום בעלי חיים נדחין, וע"כ דהכי מקשו, דמשנתנו דזבחים סוברת דאף שחוטים אינן נדחים וכמו דאמר ר"א אם קרב הראש של אחד מהן כו' וכדמוקי לה הגמרא תמן כחנן המצרי, ועוד דריש לקיש מוקי בנפולה ואיהו סובר בירושלמי פ"ק דהוריות ה"ב הפריש חטאתו ונתחרש כו' לא נדחית חטאתו ופירש המפרש משום דסבר בע"ח אינן נדחין, ועוד דלפי פירוש ר"ת פ"ק דזבחים (דף י"ב) מסיק דהפריש קרבן והורו ב"ד שחלב מותר לא הוי דיחוי דקרבן הוי חזי רק דע"י טעות היו סוברים דגברא לאו בר קרבן הוי ואחר כך איגלי דמעיקרא בטעות היה דקרבן מעליא הוי, בזה כו"ע סברי דלא הוה דיחוי, א"כ דכי שהתה מע"ל הרי איגלי דכשירה היתה מעיקרא ולאו טריפה א"כ לאו דיחוי הוה דדיחוי בטעות לא הוה דיחוי, וכיון שכן קמה ראייתי לדוכתה, דודאי לא עדיף עמדה לדידן מהלכה לריש לקיש, וכמו דהלכה לדידיה אף אם שהתה מע"ל ג"כ בעי בדיקה, כש"כ לדידן בעמדה דאם גם שהתה מע"ל בעי בדיקה, ופירוש התוספות פשוט, והשתא ע"כ עיקר שנויא לא הוה מעמדה צריכה מע"ל, דאם זה הוי עיקר התירוץ, אבל מה שצריכה בדיקה אחר שחיטה לא איכפת לן בקדשים, דאה"נ נבדוק בתר שחיטה, דאכתי ליבדקיה בהילוך, והא דתהא צריכה בדיקה אחרי ההילוך לא איכפת לן, ועוד דכיון דמע"ל סגי אמאי תני ירעו כו', ואי משום דלאחר מע"ל ג"כ צריכה בדיקה הא אמרת דלא איכפת לן ואה"נ נבדוק בתר שחיטה, אלא עיקר שנויא מהלכה צריכה בדיקה, ואין סברא דנבדוק קדשים בתר שחיטה וכדפרש"י בזבחים, ולמאי אמר עמדה צריכה מע"ל, לו יהא דאין צריכה מע"ל בדיקה מיהא בעי וזה לא ניתן לכתוב מפשיטותו, לולא שבנו של הש"ך לא דק בזה, והעיקר דאף אם עמדה מע"ל בעי בדיקה ודוק: